ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- כלל ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אליס סאלם בת גרסיה ז"ל
משום כך פירש ה"אבן עזרא" שהאיסור שנאמר בפרשתנו להקים מצבה כוונתו למצבה שנעשית לעבודה זרה, אבל מצבה הנעשית לשם שמים אין בה איסור.
אך רש"י פירש שהאיסור הוא על מצבה, אפילו זו המיועדת להקריב עליה לשמים. ומשם כך כתב: "ואע"פ שהיתה אהובה בימי האבות עכשיו שנאה". רש"י גם מאריך מה היא מצבה ומה הוא מזבח, ומדוע המציבה שהיתה אהובה בימי האבות נעשתה שנואה. מצבה היא אבן אחת שמקריבים עליה, והכנענים עשאוה חוק לעבודה זרה ומשם כך נעשתה שנואה בעיני המקום, והתורה ציותה עלינו להקריב דוקא במזבח אבנים או מזבח אדמה.
הרמב"ן מקשה על דברי רש"י שהרי הכנענים השתמשו גם במזבחות, כמו שנאמר בפרשת ראה (יב, ג): "ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם"! ולכן אמר שלפי דברי רש"י צריך לומר שעל כל פנים הם השתמשו במצבות יותר מאשר במזבח. אפשרות אחרת שהרמב"ן מעלה היא שהמצבה היא אבן אחת העשויה לנסך עליה יין וליצוק עליה שמן, והמזבח עשוי מאבנים הרבה ומיועד להעלות עליו עולות ושלמים, ובשניהם השתמשו הכנענים אלא שהתורה לא רצתה לאסור את המזבח כיון שהוא צורך הקרבנות שהתורה ציותה עליהם.
הראי"ה קוק זצ"ל (אגרות ראי"ה אגרת תשמו) מבאר מדוע נשנאה המצבה על פי דברי הרמב"ם שהגדיר את המצבה כבנין שמתקבצים לעבודה סביבו. דרך זו בעבודת ה' היתה אהובה בימי האבות, כאשר עדיין לא היה הבדל בין עם לעם, ואברהם אבינו קרא לכל באי עולם להפנות את לבבם לשם ד'. זו היתה דרכו של אברהם אבינו להרגיל את כל באי עולם לדעת שיש אדון לבירה. "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם". הדבר מתאים לאופייה של המצבה שהכל מתקבצים סביבה לעבודה, ללא הבדלה.
לעומת זאת בזמן הבנים, כאשר כבר קיים עם מיוחד, עם סגולה, שקיבל תורה ומצוות עם הדרכה אלוקית מפורטת כיצד יש לעבוד את רבש"ע, אז עבודת ה' מתבצעת דוקא "בבית". לבית יש מחיצות, ואל הבית נכנסים רק הראויים ליכנס, ומדריגת העבודה הנעשית על ידם היא גבוהה הרבה יותר.
את הדברים האלה חזה יעקב אבינו, ואמר "והאבן הזו אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים", כלומר לא מצבה שכולם מתקבצים לעבודה סביבה, אלא בית מוקף מחיצות המיוחד לעבודתם של הראויים לכך. על כך אמרו חז"ל (פסחים פח): "מאי דכתיב והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב? לא כאברהם שקראו הר ולא כיצחק שקראו שדה אלא כיעקב שקראו בית". ההר הוא מקום גבוה ומתנשא שאפשר לבא אליו מכל עבריו, וכך היתה דרכו של אברהם שקרא בשם ה' לכל באי עולם. לשדה כבר יש גבולים, היא מסויימת במצריה. והבית הוא מוקף מחיצות ורק הראוי לבוא יוכל להיכנס אליו.
אפשר גם לומר שזה ההבדל בין מצבה למזבח. המצבה היא אבן אחת, והיא מקבילה לקריאה הכוללנית שתכליתה לידע שיש אדון לבירה. המזבח מורכב מאבנים הרבה, והוא מתאים לעם שקיבל הדרכה אלוקית מפורטת וכל פרטי חייו מוארים באור אלוקי על ידי תורה ומצוות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
