ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- כלל ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אליס סאלם בת גרסיה ז"ל
משום כך פירש ה"אבן עזרא" שהאיסור שנאמר בפרשתנו להקים מצבה כוונתו למצבה שנעשית לעבודה זרה, אבל מצבה הנעשית לשם שמים אין בה איסור.
אך רש"י פירש שהאיסור הוא על מצבה, אפילו זו המיועדת להקריב עליה לשמים. ומשם כך כתב: "ואע"פ שהיתה אהובה בימי האבות עכשיו שנאה". רש"י גם מאריך מה היא מצבה ומה הוא מזבח, ומדוע המציבה שהיתה אהובה בימי האבות נעשתה שנואה. מצבה היא אבן אחת שמקריבים עליה, והכנענים עשאוה חוק לעבודה זרה ומשם כך נעשתה שנואה בעיני המקום, והתורה ציותה עלינו להקריב דוקא במזבח אבנים או מזבח אדמה.
הרמב"ן מקשה על דברי רש"י שהרי הכנענים השתמשו גם במזבחות, כמו שנאמר בפרשת ראה (יב, ג): "ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם"! ולכן אמר שלפי דברי רש"י צריך לומר שעל כל פנים הם השתמשו במצבות יותר מאשר במזבח. אפשרות אחרת שהרמב"ן מעלה היא שהמצבה היא אבן אחת העשויה לנסך עליה יין וליצוק עליה שמן, והמזבח עשוי מאבנים הרבה ומיועד להעלות עליו עולות ושלמים, ובשניהם השתמשו הכנענים אלא שהתורה לא רצתה לאסור את המזבח כיון שהוא צורך הקרבנות שהתורה ציותה עליהם.
הראי"ה קוק זצ"ל (אגרות ראי"ה אגרת תשמו) מבאר מדוע נשנאה המצבה על פי דברי הרמב"ם שהגדיר את המצבה כבנין שמתקבצים לעבודה סביבו. דרך זו בעבודת ה' היתה אהובה בימי האבות, כאשר עדיין לא היה הבדל בין עם לעם, ואברהם אבינו קרא לכל באי עולם להפנות את לבבם לשם ד'. זו היתה דרכו של אברהם אבינו להרגיל את כל באי עולם לדעת שיש אדון לבירה. "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם". הדבר מתאים לאופייה של המצבה שהכל מתקבצים סביבה לעבודה, ללא הבדלה.
לעומת זאת בזמן הבנים, כאשר כבר קיים עם מיוחד, עם סגולה, שקיבל תורה ומצוות עם הדרכה אלוקית מפורטת כיצד יש לעבוד את רבש"ע, אז עבודת ה' מתבצעת דוקא "בבית". לבית יש מחיצות, ואל הבית נכנסים רק הראויים ליכנס, ומדריגת העבודה הנעשית על ידם היא גבוהה הרבה יותר.
את הדברים האלה חזה יעקב אבינו, ואמר "והאבן הזו אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים", כלומר לא מצבה שכולם מתקבצים לעבודה סביבה, אלא בית מוקף מחיצות המיוחד לעבודתם של הראויים לכך. על כך אמרו חז"ל (פסחים פח): "מאי דכתיב והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב? לא כאברהם שקראו הר ולא כיצחק שקראו שדה אלא כיעקב שקראו בית". ההר הוא מקום גבוה ומתנשא שאפשר לבא אליו מכל עבריו, וכך היתה דרכו של אברהם שקרא בשם ה' לכל באי עולם. לשדה כבר יש גבולים, היא מסויימת במצריה. והבית הוא מוקף מחיצות ורק הראוי לבוא יוכל להיכנס אליו.
אפשר גם לומר שזה ההבדל בין מצבה למזבח. המצבה היא אבן אחת, והיא מקבילה לקריאה הכוללנית שתכליתה לידע שיש אדון לבירה. המזבח מורכב מאבנים הרבה, והוא מתאים לעם שקיבל הדרכה אלוקית מפורטת וכל פרטי חייו מוארים באור אלוקי על ידי תורה ומצוות.

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

תיקון ימי השובבי"ם

מה המשמעות הנחת תפילין?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

האם מותר לפנות למקובלים?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא











