ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
שני גדולים מסבים אל סעודת הסדר. עינו של ר' יששכר בר מראדושיץ רואה את שעינו של הרבי ממוגילניצה אינה רואה בהבחנה ראשונה. בדיעבד מתברר לנו כי ר' יששכר בר מראה לרבי ממוגילניצה אור גדול מבעד לחלון.
אמרו חכמים: בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. המעגל החוזר של לוח השנה מביא עמו גם ימים המסוגלים לגאולה. גאולת מצרים, שהיתה בליל הסדר, יכולה לחזור על עצמה. הפוטנציאל קיים, האור נמצא מעבר לחלון. זהו האור הגדול שמראה ר' יששכר בר לרבי ממוגילניצה. אור גדול של גאולה, המנצנץ מדי שנה כשמסבים ישראל אל שולחן הסדר. האפשרות קיימת.
הרבי מראדושיץ קורא לרבי ממוגילניצה אל החלון כדי לראות את האור הגדול. פעולה זו מזכירה לנו את מאמר הכתוב: "הנה זה עומד אחר כתלנו, משגיח מן החלונות". מהלך הגאולה נמשל בשיר השירים לעמידת הדוד אחר הכותל. הדברים נמצאים בהישג יד, מאחורי הכותל. ההשגחה המכוונת לקראת תהליכי גאולה נראית מן החלון. אל החלון הזה מושך הרבי מראדושיץ את הרבי ממוגילניצה. האור הגדול שאחר החלון הוא אור הדוד העומד אחר הכותל.
כדי לזכות לראות את האור הגדול הזה יש צורך להביט החוצה. ישנם תהליכים רבים המתחוללים בעולם ובמציאות, אך כיוון שהאדם שרוי בתוך עצמו, הוא איננו מסוגל להבחין בקיומם. צרות היומיום והדוחק העכשווי של הגלות אינם מאפשרים לאדם להבחין בתהליכים הגדולים הקורים במציאות. לעתים יש צורך להניח למה שקורה בתוך הבית ולגשת אל החלון. שם מתבררת נקודת המבט כלפי חוץ; שם נוטש האדם את העיסוק בעולמו האישי העכשווי ועובר לעולם הכולל והמקיף. שם הוא רואה את האור הגדול.
רוח של סודיות אופפת את המעמד. הרבי מראדושיץ מראה לרבי ממוגילניצה משהו, אבל הוא אינו מגיב. רק לאחר מכן הוא יוצא בריקוד ומפזם בקול נמוך דווקא את מה שראו עיניו בחלון.
השתיקה מאפיינת את התהליכים הסמויים מעיניהם של מרבית האנשים. לא כל אחד היה רואה את מה שראה הרבי ממוגילניצה, גם לאחר שהרבי מראדושיץ היה מסב את תשומת לבו לכך. לא כל אחד ראוי לגילוי הזה, משום שלא כל אחד מוכן לקבלו ולהאמין בקיומו. דברים שכאלו נאמרים לעת עתה בלחישה.
סיומו של הסיפור משאיר בפינו טעם חמוץ מעט. הרבי מראדושיץ מראה לרבי ממוגילניצה אור גדול, אלא שלא ברור כמה שנים נצטרך עוד לישון עד שיבוא האור הגדול הזה אלינו. הרבי ממוגילניצה מדבר אלינו בסמלים. האור הוא הגאולה והשינה היא הגלות. מערכת סמלים זו נמצאת בדברי חז"ל; על הפסוק "אני ישנה ולבי ער" אומרים חז"ל כי ה"אני ישנה" מתייחס לשינה של עם ישראל בגלות, ואילו ה"לבי ער" מתייחס למהלכים האלוקיים שהקב"ה נוקט בהם כדי להביא את הגאולה.
אכן, האור הוא אור גדול, אלא שהוא מעבר לחלון. עדיין הוא לא נכנס פנימה, אל תוך הבית. בתוך הבית עדיין ישנים. הגלות עדיין במקומה עומדת. זהו ההבדל שבין הרבי מראדושיץ לרבי ממוגילניצה. הרבי מראדושיץ כבר נמצא שם. הוא הרואה את האור, הוא הקורא אל החלון את הרבי ממוגילניצה, הוא המדבר. הרבי ממוגילניצה לא ראה את האור מתחילה. הרבי ממוגילניצה מחריש, ולבסוף מזמר בקול נמוך. הרבי ממוגילניצה רואה גם את השינה שעוד נאלץ לישון עד שיבוא האור הגדול הזה אלינו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז ״אז בשביל מה התפללתי?״ — על כוחה של תפילה
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.

תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.

לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.

לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.

שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.














