ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹקֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה".
אסור לאיש ללבוש אפילו מלבוש אחד של אשה, וכן אסור לאשה ללבוש אפילו מלבוש אחד של איש. ולא רק מלבושים אסורים, אלא אפילו כל תכשיט וכל תיקון נוי ויופי המיוחד לאשה לפי מנהג המקום אסור לאיש שיתקשט ויתיפה בו. וכן כל מה שמיוחד לאיש, אסור לאשה.
תחפושת - יש מקילין בפורים ללבוש בגדי נשים לגברים ולהיפך, ואין נוהגין כן (ועיין למש"ב סי תרצ"ז ס"ק ל' שהזהירו להרחיק מזה משם כנה"ג ושל"ה, ועיין לכה"ח שם ס"ק ס').
העברת שיער בית השחי - כתוב בשו"ע (יו"ד סי' קפ"ב סעי' א'):
"המעביר שער בית השחי ובית הערוה, אפילו במספרים כעין תער, היו מכין אותו מכת מרדות. בד"א במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים, כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים, אם העביר אין מכין אותו".
ועוד כתוב בשו"ע (שם סעי' ד'):
"מי שיש לו חטטין בבית השחי ובבית הערוה ומצטער מצד השיער, מותר להעבירו".
כובע רחב שוליים - שנועד להגנה מפני השמש, מותר לאיש ללובשו, כי אין כוונת הלובש לחבוש כובע כמו של נשים אלא כוונתו להגן מחום השמש.
ויש לזכור שבשבת, הן לאיש והן לאשה, אין לחבוש כובע ששוליו רחבים טפח (8 ס"מ. ועיין לשו"ע או"ח סי' ש"א סעי' מ' ולחונים עליו).
מטריה - אסור לאיש להשתמש במטריה הניכרת בצבעה כמיוחדת לנשים, וכן להיפך. אבל אם בימות הגשמים הלכה האשה עם בעלה ברחוב, ושכחה את המטריה שלה, מותר לה להכנס מתחת למטריה של בעלה, ואין בזה משום "לא יהיה כלי גבר על אשה", וכן להיפך.
ענידת טבעת לצורך לקיחתה לתיקון - אם הטבעת של אשתו זקוקה לתיקון, מותר לו לענוד אותה על אצבעו שלא תאבד ולקחתה לצורף, כיון שענידתה היא דבר זמני.
המלקט שערה לבנה מתוך שחורות -
"אסור (לאיש) ללקט אפילו שיער אחד לבן מתוך השחורות משום לא ילבש גבר שמלת אשה" (שו"ע שם סעי' ו').
ידוע המעשה באדם אחד שהיו לו שתי נשים, אחת צעירה ואחת זקנה. צעירה מלקטת לו את השערות הלבנות, והזקנה מלקטת לו את השחורות נמצא קרח מכאן ומכאן.
צביעת שערו -
"וכן אסור לאיש לצבוע (שערות לבנות שיהיו) שחורות, אפילו שערה אחת" (שו"ע שם).
יש בחורים ששיער ראשם לבן באופן תורשתי, או מחמת שנפלה עליהם בהלה גדולה מאוד שגרמה לשערותיהם להתלבן כליל, ויש להם קשיים בשידוכין - ואלה יעשו שאלת חכם כדת מה לעשות.
עגילים - יש אנשים העונדים עגילים לאוזניהם (והגדילו לעשות אלה המניחים שורה של כמה עגילים לאורך האוזן ל"ע), ויש בזה איסור דאורייתא של "לא ילבש".
הסתכלות במראה - ועוד כתב בשו"ע (שם): "וכן אסור לאיש להסתכל במראה" (ועיין לעיל סי' קנ"ו).
ומובא בשו"ע יו"ד סי' קנ"ו סעי' ב':
"אסור לאיש להסתכל במראה משום לא ילבש גבר, אלא אם כן משום רפואה כגון שחושש בעיניו או שמספר עצמו או אם מסתפר מן העובד כוכבים בינו לבינו. וכדי לראות אדם חשוב מותר לראות במראה".
ועל זה הוסיף הרמ"א:
אם זה במקום שדרך האנשים לראות במראה מותר, עכ"ל.
כלומר, אם כוונתו כדי שלא יראה מגונה, כגון: לראות למשל אם הצווארון או העניבה במקומם, מותר להסתכל במראה. אבל אם כוונתו להתייפות כדרך הנשים - אסור.
המסתפר אצל הגוי
ישראל המסתפר אצל הגוי, רשאי להביט במראה, כדי להשגיח שהגוי לא יהרוג אותו. וכבר ראינו כמה עובדים גויים שהרגו את בעל הבית היהודי.
וכתוב (בראשית כה, ט):
"ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה".
ולכאורה, כיצד יצחק נכנס לפני ישמעאל לתוך המערה, והרי היה צריך לחשוש שמא ישמעאל יהרגנו? אלא אומרים חז"ל:
"מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו".
דע מה שתשיב
הרה"ג זוין זצ"ל מספר: פעם אחת בא הקיסר לעיר, ועשו לכבודו תהלוכה מפוארת. המושל הגוי, שהיה ידוע ברשעותו, ביקש מהכומר והשיך שילכו בראש התהלוכה, ואילו את הרב היהודי העמיד בסוף התהלוכה. כשראה זאת הקיסר, הוא פנה לרב ואמר לו: האם אינך נפגע מכך?
אמר לו הרב: לא איני נפגע כלל, שהרי ידוע שאבא ההולך עם ילדיו בדרך, תמיד דואג שילדיו יהיו לפניו כדי שישגיח עליהם, ולא ילכו מאחוריו. ואותו דבר כאן, הדת המוסלמית וגם הדת הנוצרית גנבו את כל דבריהם מהיהודים, והם הילדים של היהדות ולכן הם נמצאים לפני כדי שאשגיח עליהם.
ופעם אחת הלך הקיסר בדרך עם הכומר הרשע. הכומר היה מלעיט את הקיסר בארס לשונו החלקלקה על רשעותם של היהודים, ועד כמה הם חסרי דרך ארץ. התפלא הקיסר, ואמר לו שהיהודים הם נתינים נאמנים והם מנומסים. אמר לו הכומר, תזמין למחר את הרב ותראה שדברי נכונים. הזמין הקיסר את הרב, וטיילו שלושתם בדרך. זרק הכומר מטבע אחד על הרצפה, וכשהגיעו למקום נפילת המטבע, התכופף הרב והרים את המטבע. צהל הכומר ברשעות ואמר לקיסר: הינך רואה שהיהודים חסרי דרך ארץ, תראה את מה שעושה הרב בשעה שהוא מדבר עמך, הרי זה בזיון לקיסר. שאל הקיסר את הרב: מדוע עשית זאת? אמר לו הרב, אדוני הקיסר ירום הודו, הרי במטבע טבוע חותם פניך ואני חסתי על כבודך, ולא רציתי שעוברי דרך ידרכו על חותם פניך ברגלם, על כן הרמתי את המטבע. שמח הקיסר עד מאד, ופני הכומר הפכו כשולי הקדרה.
ואומר הרב בעל הבא"ח, מעשה באדם אחד שונא ישראל שבא למלך ואמר לו: הייתי בעיר אחת שיש בה כל טוב, רק אין שם יהודי ואין שם חמור. אמר לו היהודי: בא נלך שנינו לעיר זו והכל יבא על מקומו בשלום.
ומובא במדרש, שפעם אחת בא רבי יהושע בן חנניה לפני הקיסר, ובא רשע אחד והתחיל לדבר ברמזים והראה את כף ידו פתוחה, ורבי יהושע ענה לו על ידי הרמת ידו קמוצה. אמר לו הקיסר: מה הוא שאל ומה ענית. א"ל רבי יהושע: הוא רמז שעם ישראל מפוזרים כמו כף יד שפתוחה, ואני אמרתי לו שאנו מאוחדים.
ומובא בגמרא שאמר רבי יהושע בן חנניה מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה תינוק ותינוקת (עיין עירובין דף נ"ג ע"ב), ובעל הבא"ח האריך בדברי המוסר הנלמדים מגמרא זו (עיין לבא"ח פרשת נצבים).
לא יהיה כלי גבר על אשה
כתוב בשו"ע (שם סעי' ה'):
"לא תעדה אשה עדי האיש, כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע או תלבש שריון וכיוצא בו (ממלבושי האיש לפי מנהג המקום ההוא)".
מכנסיים - אסור לאשה ללבוש מכנסיים, כי הוא בגד המיוחד לאיש, והלובשת מכנסיים עוברת על איסור דאורייתא. אך ללבוש מכנסיים שבשוליהן ישנה רקמה, ומעליהם שמלה ארוכה, כמו שנהגו ללבוש נשות תימן הידועות בצניעותן - מותר.
הקב"ה הועיד לכל אדם את תפקידו המיוחד לו, את מנהגיו, את בגדיו, ואין לאחד לנסות להדמות לשני כלל ועיקר. מעשה באדם שעבד כמנקה רחובות שהיה מנהגו לברך ברכת "שלא עשני אשה" בקול רם. יום אחד שמעה אותו אשת הרב מברך בקול רם, וחלשה דעתה. היא פנתה לבעלה ואמרה לו: וכי אותו פועל ניקיון חשוב יותר ממני? אמר לה הרב בנועם, שאותו אדם לא התכוון אליה אלא לאשתו שלו...

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך עושים קידוש?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

אנחנו קודש למענך

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

סוד המנורה וסוד החנוכיה

פריחת הגאולה!

האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.

חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.

חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.

יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.

כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.

אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.

אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.

אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.

רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !

אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית

בלק פרשת בלק – הנחל הישראלי
מה טובו אוהליך יעקב כנחלים נטיו? מה הקשר בין אוהל לנחל? על איזה נחלים מדובר? ומה יש לנו ללמוד מכך על האוהל הישראלי בדורנו

אורות התשובה - הרב הראל כהן תשובה פנימית ותשובה חיצונית
אורות התשובה פרק ו א1*
הרב מסביר שהתשובה צריכה להיות לא רק בצד החיצוני שלה, כלומר בשינוי המעשים אלא גם בהטבת הרצון לטוב.
















