ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
"הקהל את העם, האנשים והנשים והטף, וגרך אשר בשעריך, למען ילמדו למען ישמעו ויראו את ה' אלוהיכם, ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת" (דברים לא, יב).
נצטוינו כאן על מצות "הקהל", בה נאספו כל בני ישראל במקדש פעם בשבע שנים, ושמעו מפיו של מלך ישראל קריאת כמה פרשיות בספר דברים, למען תתחזק האומה בקיום התורה. אמנם מצוה זו היא מצות עשה שהזמן גרמא, ואע"פ כן הנשים חייבות במצוה זו. מפני מה?
הקשו חז"ל על כפל הלשון "למען ילמדו, למען ישמעו". לכאורה סדר הדברים הם שהאדם מטה אוזן להקשיב ולשמוע, ורק כשקולט את משמעות המלים הוא "לומד" תוכן. היה ראוי לכתוב "למען ישמעו ולמען ילמדו"? ועוד קשה, אם כבר כתוב "למען ילמדו", לשם מה להקדים ולהוסיף "למען ישמעו"? אלא ענו חז"ל:
"אם אנשים באים ללמוד, נשים באות לשמוע. טף למה באים? כדי ליתן שכר למביאיהם" (חגיגה ג ע"א).
כבר כאן הבחינו חז"ל מה בין לימוד האיש ללימוד האשה. היטב ביאר זאת רש"ר הירש לענין הבחנה מה בין לשון "ולמדתם אותם את בניכם" (דברים יא, יט. ושם דייקו חז"ל בקידושין כט ע"ב "בניכם ולא בנותיכם") לבין פרשת הקהל. ז"ל רש"ר:
"האב פטור רק מן החובה להקנות לבתו למדנות של תורה וכו' אבל אותה הבנה של ספרות היהדות ואותה ידיעה של המצוות הדרושה כדי לקיים את 'ויראו את ה' אלוהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת' (דברים לא, יב) אותה יש להקנות לבנותינו לא פחות מאשר לבנינו".
כלומר יש להבדיל בין לימוד עיוני חקרני הבא לקיים עצם הבנת עומק דברי התורה כשלעצמם, לבין ידיעה כהכשר דבר ומבוא לדעת כיצד לקיים המצוות בפועל, או כדי לדעת עיקרי הדת ואמונתנו. לכן בפרשתנו ("וילך") נצטוו הנשים "למען ישמעו".
חילוק זה של רש"ר הירש הוא חדשני. שמא אמר זאת מפני מצב מיוחד של "השכלה כללית" ששרר בגרמניה בתקופתו? שמא רק צורך השעה גזר עליו להדחק למצוא פתרון ל"שוויון זכויות"? אבל הוא מציין לדברי הט"ז (על שו"ע יו"ד סי' רמו ס"ק ד) הכותב אף הוא על מצוות הקהל:
"לא דרש המלך [בהקהל] כי אם פשוטי הדברים, וזה באמת מותר [לנשים] אף לכתחילה, כמו שהוא המנהג בכל יום. מה שאין כן בלימוד פירוש דברי תורה דרך התחכמות והבנה, אסרו לכתחילה. וזה מובן בלשון התלמוד (חגיגה ג.) 'אנשים באים ללמוד והנשים לשמוע', דהיינו שהנשים לא ישימו לב רק בפשוטי הדברים לשמוע אותן" עכ"ל.
חונכנו ע"י הרמב"ם (סוף הלכות תמורה) לנסות לתת טעמים לדברי תורה. כיצד אפשר להסביר מניעת לימוד תורה בעומק לנשים? נראה לומר כי בכך יש סטייה מן המסלול המובחר לנשות ישראל. אשה צריכה להיות אם מסורה לצאצאיה, היא צריכה להיות מועילה לבעלה ומסייעת לו לקיים תפקידו כראש הבית. האשה היא המוט המרכזי של הבית. "עקרת הבית" היא "עיקר" הבית. היא הרוח החיה של המשפחה. כאשר תתן את דעתה שעניני הבית יזרמו על מי מנוחות בניהול תקין, הרי כל בני המשפחה יצליחו לקיים מה שמוטל עליהם. אבל כדי לחקור בדברי תורה באמת צריכים להקציב שעות מרובות כדי להבין כל דבר לאשורו, כי הדברים מסתעפים מאד. וכל פרט ופרט צריכים להשוות או לתת הבדל לשאר פרטים בנושאים דומים או שונים. כדי להבין לאשורו צריכים להנזר ולהבדל מרוב עיסוקים אחרים. דבר זה בודאי יפגע בתקינות פעולות האשה כאם ורעיה לבעלה. זה בעינינו כאילו ראש ישיבה ישמש גם כן כראש העיר, או כמנהל גמ"ח גדול. ודאי עיונו ייפגע וגם יגיע למסקנות מוטעות, יפסוק שלא כהוגן. כי לדעת דברי תורה באמת צריך האדם להשקיע כל מרצו, כל כוחות עיונו. [וזאת היא גם כן הסיבה שהאשה פטורה מללכת לבית הכנסת ג' פעמים ביום. כי תתבטל מתפקידה החשוב ביותר!]
ואמנם פשוט הדבר כי לכל כלל יש "יוצא מן הכלל". יש נשים דגולות שלא נכללו באיסור זה, כמו ברוריה אשת רבי מאיר (חיד"א, שו"ת טוב עין, סי' ד). וכתב "פרישה" (תלמיד רמ"א, בביאורו לטור יו"ד סי' רמו סי' טו):
"רוב נשים אין דעתן מכוונות וכו'. אבל אם למדה לעצמה, אנו רואים שיצאו בזה מן הרוב הנ"ל".
בספר "תורה תמימה" (על דברים יא פסקא מח) הביא ראיה לזה ממאמרם "כל המלמד בתו תורה כאילו לימדה תיפלות" (סוטה כ ע"א). ולמה לא אמרו "המלמד אשתו תורה"? ולמה לא אמרו אודות האשה עצמה "אשה הלומדת תורה"? אלא בבת שהיא קטנה או נערה, אין האב יודע מראש מה תכונת נפשה אם תתן את השעות הדרושות, את ריכוז המחשבה, כדי לא להסיק מסקנות מוטעות, שלא יצא מכשול מפרי עיונה. ולכן יימנע מללמדה מפני תקלה הצפויה. אבל כאשר האשה בגרה, ורואים בה התמסרות והיא מוכנה לעיין יפה בחומר הנלמד, היא איננה בכלל מה שאמרו חז"ל בזה.
ולמדנו מהפסוק שלנו ענין נוסף. "לשמוע" דברי תורה, כמו ששומעים איזה דרשן נואם בבית הכנסת מוסר "רעיונות", עדיין איננו "לימוד". לימוד בא ביגיעה, בהתאמצות המחשבה. "לימוד" הוא מה שהאדם טורח, והוא מחפש בספרים רבים כדי למצוא פתרון, והוא הולך לשאול חכמים אחרים, והוא ער בלילות ומשכים בבקר כדי להגות בפסקא קשה. "לימוד" הוא מאמץ מחשבתי. "אנשים" באים ללמוד. בימינו יש הרבה גברים ש"שומעים" דברי תורה, ואינם בכלל "לימוד" תורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
