ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
שאלה:בשיעור "שבת של תורה" הוזכרה ההלכה שצריכים לקבוע לימוד בשבת, כפי שמובא בשולחן ערוך (או"ח רצ, ב): "אחר סעודת שחרית קובעים מדרש לקרות בנביאים ולדרוש בדברי אגדה, ואסור לקבוע סעודה באותה שעה". האם גם נשים חייבות בכך?
תשובה: עניינה הכללי של שבת שייך לגברים ונשים כאחד - יום שנועד לעונג ושלימות רוחנית וגשמית. הקב"ה ברא את האדם מורכב מנשמה וגוף, ורצונו שהאדם יפתח את שני הצדדים שבו, שעל ידי כך שני החלקים שלו שלימים יותר. על ידי השמחה באכילה של מצווה בסעודות שבת, האדם יכול לקלוט את התורה באופן שלם יותר.
וכמובן שגם נשים שייכות למגמה הזו, וגם נשים חייבות ללמוד הלכה אמונה ומוסר כדי לחיות חיים שלמים. וממילא ברור שביום השבת, שהוא יום מקודש, ובו יש לאדם נשמה יתירה, צריך לתת לנשמה היתירה ביטוי גם בלימוד תורה.
וכך כתב בספר תניא (הראשון) סימן יח: "ומצווה להיקהל בבתי כנסיות לדרוש מעניין היום לנשים וגם לעמי הארץ, שכך מובא בתנחומא: 'ויקהל משה', בעלי אגדה היו אומרים, מתחילת התורה ועד סופה אין פרשה שנאמר הקהל בראשה אלא פרשה זו בלבד. ולמה? כך אמרה הקב"ה למשה, רד ועשה לי קהילות גדולות על דבר שבת, כדי שילמדו הדורות הבאים אחריך להקהיל קהילות בכל שבת, וליכנס בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללמד בהן תורה ברבים".
על המעטת דמותו של הרב קוק בספר על הרב ראם
בשיעור "מורה הוראה ירושלמי" הבעתי את צערי על שבספר על הרב אליהו ראם זצ"ל לא הוזכרו יותר עובדות והדרכות ממרן הרב קוק זצ"ל, שהרב ראם היה מהרבנים היותר מקושרים אליו. אמנם כתבתי שלא נראה כי יש בזה התעלמות מכוונת, כי עובדה היא שממשיכיו של הרב קוק, הרב הרצוג ברבנות הראשית והרב פרנק רבה של ירושלים, מוזכרים בכבוד.
אולם קבלתי תגובה מאדם חשוב, כי למרבה הצער כפי הנראה יש כאן אכן התעלמות מכוונת. הרי הרב ראם היה ממעריציו של הרב קוק, ובוודאי הרבה תורות והדרכות קיבל מפיו, ובוודאי היה מספרם לשומעי לקחו. וכותב הספר כפי הנראה השמיטם בכוונה. ומה שאת הרב פרנק והרב הרצוג הזכיר רבות, זה מפני שלדעתו אין בכך איום על דרכו. אבל על הרב קוק מיעט לדבר, מפני שחשש שאם יידעו הקוראים עד כמה היה גדול, אולי ילמדו קצת מספריו הקדושים. והוא בטעותו מנע מהם זכות זו.
התיקון ב'עיניים למשפט' על פי הרב אלישיב
באותו עניין. לפני כחודשיים כתבתי על הספר 'עינים למשפט' של הרב יצחק אריאלי זצ"ל, ובו ביאורים מהגמרא עד להלכה, שיצא לאור בהוצאה מחודשת, תוך השמטת הדברים שכתב הרב המחבר במהדורה המקורית על הרב קוק זצ"ל. וזאת לדעת כי הרב אריאלי היה מתלמידיו המובהקים של מרן הרב קוק זצ"ל, ואף שימש כאחד מראשי ישיבת 'מרכז הרב', ואע"פ כן מלאם ליבם של המדפיסים להשמיט את דבריו על אודות רבו המובהק. וכה כתב שם בהקדמתו הרב אריאלי: "וכמה מהחידושים נאמרו לפני גדולי ישיבתנו הקדושה 'מרכז הרב', היא הישיבה החופף עליה הוד רוחה של מחוללה, גאון ישראל וקדושו מרנא ורבנא רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, אשר גידלה וטיפחה בלימודים במסלולם הישר והאמיתי היא ההלכה, באהבת השי"ת, תורתנו הקדושה, עם הקודש וארץ הקודש. וברוב חסדי ה' הייתי מהזוכים לייסד ולהקים את הישיבה הקדושה בעבודה מאומצת, בהשקעת כוחות רוחניים וגופניים, ומאת מרן הרב זצ"ל הוטל עליי הנהלת הישיבה בתפקידיה השונים, והנני מנושאי הארון במשך כל זמן קיומה".
לאחר שהביקורת על ההשמטה המכוערת הזו הובאה לידיעת המעמיד של המהדורה החדשה, הלך אותו יהודי לשאול את הגאון הרב אלישיב שליט"א האם עשו המהדירים כשורה כשהשמיטו את דמותו של הרב קוק, והרב אלישיב שלל את מעשיהם לחלוטין. בעקבות זאת הוחזרו הספרים לכריכיה, הגיליון הראשון הודפס מחדש, והכניסוהו במקום הגיליון המוטעה, וכך הספר נמכר היום (בתקווה שגם כאן לא נכנס איזה רמאי באמצע).
חשיבות ההכרה בגדולתו של מרן הרב קוק
ואם תשאלו, מעבר לשקר המכוער שבכך, מדוע חשוב כל כך להזכיר את דמותו של מרן הרב קוק זצ"ל? נענה, כי שליח אלוקי היה מרן הרב קוק זצ"ל להאיר לדורות האחרונים. בתורתו, שאין לשער את עומקה ורוחבה, נמצא המפתח לפתרון המבוכות העצומות שבעת החדשה. והמשמיצים והשקרנים למיניהם נועלים את השער וסותמים החזון, ומונעים טוב מישראל. וכפי שכתב הרב אריאלי עצמו: "מיום שהופיע בשערי ארצנו עלה כבוד התורה במדרגה נעלה, ואלמלא שקלקלו במחלוקתם, אין לשער התועלת הרבה וקיום התורה בכל אתר בכל שדרות עמנו".
השמצות על הרב קוק
ובאותו עניין, נשלחה אליי שאלה: "אדם אחד ששונא את הרב קוק ואת מדינת ישראל, טוען שהוא בדק לעומק את תולדות חייו של הרב קוק, ואף כתב מאמרים וספר על כך. ולטענתו הרב קוק לא נחשב כלל גדול בתורה, וכבר כשהיה בישיבת וואלוז'ין הכירו בו שהוא מקולקל, עד שנמצאה הדרך להוציאו מהישיבה כעבור שנה. לטענתו, זאת הסיבה לכך שהרב קוק למד בוואלוז'ין שנה אחת בלבד, בעוד רוב התלמידים למדו שם מספר שנים. עוד כתב אותו האיש שרבי חיים מבריסק, שהיה ר"מ בוואלוז'ין באותה תקופה, כבר אז ביקר באופן חריף את הרב קוק".
תשובה: אדם שמפרסם שקרים כאלה על גאון וקדוש ישראל, מרן הרב קוק, הוא איש רשע שיש להתרחק ממנו. ומכל מקום גם מרשעים יש תועלת, שעל ידי כך נוסיף ונספר מעט על מעמדו של הרב קוק בישיבת וואלוז'ין, ועל יחסו של רבי חיים מבריסק כלפיו.
מעמדו בישיבת וואלוז'ין
בגיל מבוגר יחסית, 19, הגיע הרב קוק לוואלוז'ין. לפני כן למד בבתי מדרש קטנים. לאחר שהשתדך לבתו של אחד מגאוני הדור, האדר"ת, רבה של פוניביז', הציע האדר"ת שעד החתונה ילמד בישיבה הגדולה בוואלוז'ין.
כתב הרב רבינר: "תיכף בבואו ידעו כל בני הישיבה שבא עילוי נפלא מדווינסק שכבר ידע את כל הש"ס, טור חושן משפט ויורה דעה, ואז למד טור אורח חיים עם ספר הלבוש".
עוד הוא מספר: "לא התערב עם איש ולא שח שיחה בטלה עם בני הישיבה. סדר היום שלו היה כזה: היה רגיל לבוא לישיבה כל יום בשעה השביעית, ולומד עד השעה 12 בחצות הלילה, מלבד ההפסקות לתפילה ולאכילה פעמיים ביום. אמרו אז עליו בישיבה כי זמן האכילה וההליכה לאכסניה הלוך ושוב ארכו אצלו רק עשרים רגע". היה לומד גם הרבה בקיאות, ובאותה שנה חזר על הש"ס 17 פעמים.
בין תלמידי וואלוז'ין היו אז גאונים גדולים, ואע"פ כן אמר הנצי"ב על הרב קוק: "הוא שקול כנגד כולם". עוד אמר עליו: "תלמיד כזה עוד לא היה בוואלוז'ין". (ט"ל הראי"ה ע' ס, שם מוזכרים מוסרי השמועה).
כך סיפרו גם הרב איסר זלמן מלצר זצ"ל, ראש ישיבת עץ חיים, והרב ראובן בנגיס (שם ע"א-ע"ב).
חסידותו בתקופת וואלוז'ין
היה מתפלל בדבקות גדולה והתלהבות עצומה... והתענה שובבי"ם ת"ת". גם היה ידוע במנהגי חסידות. הקפיד להדליק נרות שבת בחדרו. והיה מתפלל בדמעות.
רוב היום ישב עטור בתפילין. ככלל, התנגד ראש הישיבה, הנצי"ב, למנהגי חסידות של תלמידי הישיבה, אבל לרב קוק התיר באופן מיוחד להניח תפילין כל היום. עוד סיפרו שהנצי"ב היה מקרבו מאוד, ופעמים רבות הזמינו לחדרו הקטן ועסק עמו בתורה. עוד סיפר חתנו של ה'חפץ חיים' כי שמע מחותנו שהנצי"ב היה שולח אל הרב קוק בחורים שנחלשו ביראת שמים, כדי שיחזקם (טל הראי"ה עמודים נט-עג).
היחסים בין רבי חיים מבריסק והרב קוק
בנוסף לראש הישיבה, גאון הדור הנצי"ב, כיהן אז בוואלוז'ין כר"מ הגאון רבי חיים מבריסק, שהיה צעיר מהנצי"ב בכעשרים וחמש שנה. רבי חיים היה מוסר כשלושה שיעורים כללים כל שבוע.
הנצי"ב היה ידוע כשלם בכל חלקי התורה, ומתוך כך השיעורים שלו היו מכוונים יותר להלכה. לעומתו רבי חיים מבריסק נודע כעמקן מבריק, ששיטת הלימוד שלו הפכה לשיטה המקובלת כיום בישיבות. שלא כמו רוב החריפים בישיבה, שנמשכו יותר אחר שיעוריו המבריקים של רבי חיים, הרב קוק היה מקושר יותר לגאון הדור הנצי"ב.
ובכל זאת סיפר הרצי"ה שאביו הראי"ה כתב בזכרונות: "כי עם היותו קרוב יותר להנצי"ב, נתבשם גם משיטת הלימוד של רבי חיים". ואף מסופר שרבי חיים היה שמח לשתף את הרב קוק בהכנת שיעוריו, מפני שבנוסף על עומק דעתו, נודע כבקי גדול בש"ס ובחידושי רבי עקיבא איגר, והיה מפנה את תשומת לבו של רבי חיים למקורות נוספים שיש בהם לבנות או לסתור את דבריו (טל הראי"ה סו-סח).
מכתב מתקופה מאוחרת יותר
דברי אותו רשע מופרכים גם ממכתב שכתב רבי חיים מבריסק ביחד עם ה'חפץ חיים' לרב קוק בשנת תרס"ח, בהיות הרב קוק בן 43, רב ביפו.
וכך פונים אליו שני גדולי הדור, שהיו מבוגרים מהרב קוק בכעשרים וחמש שנים: "כבוד הרב הגאון המפורסם, סיני ועוקר הרים, צדיק בדרכיו, כבוד קדושת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א". במכתב הם מוסרים לו תרומה מעיזבון עבור התלמוד תורה ביפו, ולפני חתימתם כותבים: "מוקיריו" (אגרות לראיה עמוד ע').
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
