ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- שירות לאומי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת אשר
---------
"השרות" - חינוך לנתינה
הרב אברהם צוקרמן שליט"א - ראש ישיבת כפר הרא"ה וראש ישיבות בנ"ע
בשעה שהמחזור הראשון של אם האולפנות בכפר פינס הגיע לסיומו, עמדה בפנינו השאלה - לאן לכוון את פניהן של הבוגרות. היה זה מנהלה הראשון של האולפנא, ר' אלי ששר ז"ל, שקבע את העיקרון שעל הבנות להקדיש לפחות שנה אחת לצורכי הציבור. הייתה זו תקופה של קליטת עליה גדולה וצורכי חינוך מרובים, והבנות יצאו בקבוצות למקומות ישוב נדחים לעסוק בהוראה. למשל, בתי הבכורה בלהה יצאה עם ארבע בנות נוספות לעסוק בהוראה בישובי הנגב, כשהן מודרכות ע"י נשות הרמי"ם מישיבת כפר מימון. כך הוקם השירות הלאומי לבנות.
כאמור: השרות נולד כדי לחנך את הבנות לנתינה! הקב"ה יצר את האדם בצלמו. כשם שהקב"ה גומל חסדים, זן ומפרנס לכל "מביצי כינים עד קרני ראמים", כך תפקידו של האדם העשוי בצלמו לגמול חסדים! לכן לא יצר הקב"ה את הכל, אלא השאיר מקום לאדם שיפַתח את העולם, שהרי לא נאמר "אשר ברא אלוקים ועשה" אלא "אשר ברא אלוקים לעשות". חטאו הגדול של האדם היה בכך, שעוד לפני שנתן משהו לעולם, לקח מן העולם ממה שנאסר עליו לקחת! האישה נוצרה לנתינה, להיות "עזר כנגדו". בדרך כלל "עזר", אבל לעיתים כשהאיש מלא בתאוות הלקיחה, על האישה לעזור לאיש בכך שהיא "כנגדו" כפרוש חז"ל: "מנגדתו". ובזו נשתבחה: "כפה פרשה לעני וידיה שילחה לאביון".
הנתינה צריכה להיות מתוך אהבה ורצון ולא מתוך הכרח וכפיה. ההתגייסות לצבא חסרונה בכך, שהבנות לא נותנות שם מתוך רצון אלא מתוך הכרח, שהרי עצם הגיוס לצבא הוא הכרח. זאת מלבד, שהאוירה החילונית בצבא עומדת בניגוד גמור לחינוך שהבנות מקבלות במשך ארבע שנים באולפנא. (את הפסוק "כל כבודה בת מלך פנימה" שייכו פרשני המקרא ואף המדרש למשה רבינו ולתלמידי חכמים. בויקרא רבה דרשוהו על הקמחית, שזכתה ששבעה מבניה היו כוהנים גדולים בחייה, בזכות צניעות יתירה שנהגה בתוך ביתה פנימה. דרשנים מסבירים פסוק זה, שדרכן של נשים לעסוק בצורכי הבית "פנימה" ולא לעסוק בדברים שהם מחוץ לבית).
לסיום - חשוב לחנך את הבנות לנתינה, גם לא כתחליף לצבא. ויזכנו הקב"ה לראות בבניין ציון וירושלים מתוך אווירת נתינה מפוארת.
---------
הרב אליעזר מלמד שליט"א ראש ישיבת 'הר ברכה' ורב הישוב
סוגיית ה"שירות הלאומי" מורכבת מצדדים שונים. לפני הכל, ברור שכאשר בת יוצאת למקום בעייתי, וחוזרת משם ירודה מבחינה דתית, הרי שיצא שכרה בהפסדה. ולא רק היא ניזוקה אלא גם כלל ישראל הפסיד מכך. וזו מצווה הבאה בעבירה. ולכן אין ללכת למקום שאינו מושגח כראוי על ידי אנשים יראי שמים.עוד ברור, שכל מי שעושה חסד עם ילדים טעוני טיפוח או חולים וכיוצא בהם, במסגרות מסודרות - מקיימת מצווה.
השאלה היא כיצד ניתן לתרום את התרומה המיטבית לעם ישראל. וכאן מוכרחים לעמוד על הבעיה שנוצרת בעקבות השירות הלאומי, שתחילת הלימודים להשכלה גבוהה נדחית בשנה עד שנתיים. וכשחלק מהבנות מוסיפות עוד שנה למדרשה, יוצא שרוב הבנות מתחילות כיום את הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות בגיל עשרים לערך.
וכיוון שגיל עשרים הוא כבר הגיל שבו מתאים להתחיל לחשוב על נישואין, נוצרת התנגשות משמעותית בין הנישואין והלימודים. יש בנות שמחליטות לדחות את הנישואין עד לקראת סיום תקופת הלימודים, ויש בנות שמחליטות להינשא בלא להתחשב בהתנגשות שתיווצר בין הלימודים למשימות המשפחתיות. לבנות שגדלו במשפחות מעוטות הכנסה הבעיה כאובה במיוחד. פעמים שהחלטה על נישואין תשלול מהן את האפשרות ללמוד מקצוע מכובד, ופעמים שהחלטה על לימוד מקצוע מכובד תגרום להן שיישארו רווקות למשך שנים רבות, ומיעוטן אף לא יזכו כלל להינשא.
לא כאן המקום להאריך בחישובים כלכליים, אולם בנוסף לשיקולים שהוזכרו, יש לבחון את עלות השירות הלאומי לעומת התועלת. בת שירות עולה למדינה כשלושת אלפים וחמש מאות ש"ח לחודש. יתכן שאם את הסכום הזה היו נותנים לחלק מהמובטלים, היו פותרים באחת, בעיה חברתית קשה, ואף חוסכים כסף לאוצר המדינה.
שיקולים אלו אינם שיקולים פרטיים אלא כלל ישראליים. מפני שאם בעקבות ההתנדבות ודחיית הנישואים והלימודים הגבוהים אחוז מסוים מן הבנות, אפילו עשרה אחוז בלבד, לא ירכשו מקצוע ההולם את כשרונן, ועשרים אחוז לא ינשאו בגיל המתאים להן, עם ישראל יחסר משפחות שיבנו אותו בארצו, ויחסר נשים שיוכלו לתרום לשגשוגו. המשמעות הדמוגרפית לאיחור גיל הנישואין בשנתיים הוא משמעותי, ולא כאן המקום לפרט את החישובים.
---------
התנאים ל"שירות" מוצלח
הרב מיכאל קאפח שליט"א - ראש אולפנת בנ"ע מירון
בעיקרון מוסד ה"שירות הלאומי" הוא רעיון מצוין. יש בו מסר חינוכי בסיסי בתחום הנתינה וההתנדבות. בנוסף - בנות רבות, שכשרונותיהן ויכולותיהן לא באים לידי ביטוי בתקופת לימודיהן, מתגלות לפתע במסגרת שנות השירות כ"מוסד" פרטי שכל כולו גמילות חסד. עם זאת, יש לנקוט זהירות יתירה כאשר באים לשבץ את הבנות בתחומים השונים. ההחלטה לגבי מקום השירות ותחום הפעילות, היא לעיתים החלטה גורלית הגובלת ב"פיקוח נפש", הן מבחינה רוחנית והן בכל הקשור להמשך בניית (או אי בניית) אישיותה של הנערה. הבעיה גדולה במיוחד, כאשר אין התאמה בין המקום ותחום השירות לבין יכולותיה של הבת, או כשהסביבה האנושית מתגלה כבעיתית.
באולפנא שלנו, לאחר שנים רבות בהם אנו שולחים בנות לשירות הלאומי וכן קולטים בנות לשנת שירות באולפנא, הסקנו מסקנות המתבקשות מהמציאות בשטח:
ראשית - יש מקומות ותחומי פעילות, שיש לעשות הכל על מנת שהבת לא תגיע לשם (והגיע הזמן למחשבה מחודשת לגבי מקומות אלו). במקומות מסוימים יש להתייעץ עם סמכות רוחנית גבוהה. שנית - כאולפנא, עלינו להיות מעורבים בבחירת התחום והמקום. ואכן, מסורת היא אצלנו, שכל הבנות עוברות דרכנו טרם ההחלטה לשיחה אישית לצורך הכוונה והדרכה. רצויה הנחייה לקראת השירות ע"י רב או דמות תורנית אחרת!
שלישית - רצוי לשלב לימודים במדרשה כשהדבר אפשרי, על מנת שהבת גם תקבל בזמן שהיא מעניקה. בנוסף, רצוי שהבת תהיה במעין "חממה" כגון: שירות באולפנא, קשר עם גרעין תורני ומשפחות מאמצות בעלות אופי תורני, מקום שיש בו רכזת שירות בעלת אישיות חמה ותומכת המעורבת בפרטים, שיעורי תורה סדירים המתקיימים ע"י דמות רוחנית ועוד. לאור ניסיוננו, הכנה מדוקדקת ומפורטת, ו"חממה" כזו הם תנאי ליציאתה של הבת לשירות הלאומי.
לסיכום: השירות הלאומי הוא קיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך" כפשוטה. ישנן בנות רבות המצליחות להעלות חיוך על פניהם של קשישים, מוגבלים וילדים הנזקקים לסיוע לימודי, פיזי ונפשי, ועל כן תבוא הברכה עליהן ועל המופקדים והמובילים של מפעל אדיר זה. יבורכו העושים והמֵעשים!
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
