ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- היתר המכירה
הרמב"ם(איסורי ביאה י"ד, ז') פוסק:"...גר תושב זה עכו"ם שקיבל עליו שלא יעבוד כו"ם עם שאר המצוות שנצטוו בני נח..", ובהלכות מלכים(ח', י')פוסק:"...והמקבל אותם הוא הנקרא גר תושב בכל מקום וצריך לקבל עליו בפני שלושה חברים".
הרמב"ם(עבודת כוכבים י', ו') פוסק :" אבל בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח עובדי כוכבים בינינו , ואפילו יושב ישיבת עראי או עובר ממקום למקום בסחורה לא יעבור בארצנו אלא עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח שנאמר לא ישבו בארצך אפילו לפי שעה, ואם קבל עליו שבע מצות הרי זה גר תושב, ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג אבל שלא בזמן היובל אין מקבלין אלא גר צדק בלבד". הראב"ד משיג :"אבל שלא בזמן היובל אין מקבלין אלא גר צדק בלבד. א"א איני משוה לו בישיבת הארץ ".
הכסף משנה (שם) מבאר את דעת הראב"ד:"... טעמו לומר שאע"פ שאין מקבלין גר תושב בזמן שאין היובל נוהג אם קבל שבע מצות למה ימנעו אותו מישיבת הארץ הא ליכא למיחש ביה פן יחטיאו". הוא מוסיף שאף לדעת הרמב"ם :" ולדעת רבינו נראה לומר דאין ה"נ שאם מעצמו קיבל עליו שבע מצות שאין מונעין אותו מישיבת הארץ ולא בא לומר אלא שאין בית דין מקבלין אותו".
לעומתו המנחת חינוך(צ"ד) סובר שלפי הרמב"ם בזמן שהיובל לא נוהג לא קיים בכלל דין גר תושב ולכן יש למנוע ממנו לגור בארץ שהרי הרמב"ם מבאר(איסורי ביאה י"ד, ז'-ח') שהשם "גר תושב" ניתן משום שמותר לנו להושיבו בינינו, וכאשר היובל לא נוהג לא מקבלים אותו ולכן אסור להושיבו בינינו. יתכן שכך סובר גם המגיד משנה(איסורי ביאה י"ד, ח') מתוך שכותב שדברי הראב"ד(שם):"...שבזמן שאין היובל נוהג יושב(=גר תושב) אפילו בעיר עצמה שאין קדושת הארץ עליה...", "אין נראה כן מדברי רבינו פ"י מהלכות ע"ז..." -שהוא סובר שלפי הרמב"ם מונעים בזמן הזה לגוי הנ"ל לשבת בארץ.
אולם הכסף משנה מבין שהרמב"ם דן רק בדין שאנו לא מקבלים ולא אמר שאסור לו לשבת כאשר קבל מעצמו. לפי ביאורו יוצא שאין מונעים מגוי שקבל עליו לשמור שבע מצוות לשבת בארץ ולכן מוכיח המשפט כהן(ס"ג) שלפיו מותר לתת לו חניה בקרקע ולמכור לו קרקע כי לא קיים החשש שמא יחטיא אותנו.
דבר זה יותר פשוט כאשר הגר תושב כבר גר בארץ שהרי אז אין אנו הגורמים שהוא יגור בארץ.
המשפט כהן מביא את הטור(חשן משפט רמ"ט) שפוסק:"אסור ליתן מתנת חנם לעובד עבודת כוכבים אבל מותר ליתן לגר תושב שהרי מצוה להחיתו". הב"י מבאר שכוונת הטור שדוקא לגר תושב שמקיים שבע מצוות מותר לתת מתנת חנם ומצוה להחיותו אבל לישמעאל אע"פ שלא עובד כו"ם אסור לתת ואין מצוה להחיותו, וכן הוא פסק בשולחן ערוך(שם, ב'):"עכו"ם שאינו גר תושב אסור ליתן לו מתנה...". לעומתו הב"ח בגרסא שלפנינו סובר שהטור פוסק שמותר לתת מתנת חנם לישמעאל אף שלא מקיים שבע מצוות משום שהטור הדגיש שהאיסור הוא דוקא לעכו"ם. [אולם ישנה גרסא שהב"ח מבאר שהסיבה שנכתב עכו"ם היא כדי שהמלכויות לא יקפידו ובאמת צריך לכתוב גוי ולפיה אין לתת לישמעאל מתנת חינם].
מרן הרה"ג אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל במשפט כהן(שם) סמך בגלל שעת הדחק על דעת הב"ח להקל למכור לישמעאל קרקע בשנת השמיטה. הוא מוסיף שהסמ"ע(שם סק"ב) מבאר שפסיקת השולחן ערוך שמתנת חינם יש לתת דוקא לגר תושב שמקיים שבע מצוות היא בגלל הפסוק(דברים י"ד, כ"א):"לגר אשר בשעריך תתננו או מכור לנכרי". מכאן הוא מדייק שלגבי חניה בקרקע מספיק שהגוי לא עכו"ם שהרי הקפדת התורה היא על עבודה זרה(שמות כ"ג,ל"ב):"לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי כי תעבוד את אלהיהם" ולכן לפי כולם אפשר למכור לישמעאל.
יש הקונים בשנת השמיטה פירות וירקות מנוכרים ואף מנוצרים הגרים בארץ כי חושבים שע"י כך לא יעברו על "לא תחנם". אולם לפעמים הפירות והירקות גדלו אצל יהודים ורק נמכרו ע"י נוכרים.
יש שלימדו נוכרים לגדל ירקות עלים בחממות בשמיטה הקודמת והמשיכו לקנות מהם עד היום. כנ"ל חלק מהיקבים ובדי הבד קונים מהם ענבים וזיתים כל השנים כדי שיוכלו לקנות מהם גם בשנת השמיטה. ברור שע"י כך מחזקים את ישיבת הנוכרים בארץ .
לצערנו עדיין לא זכינו שכל ישראל שומרים שמיטה כהלכתה והחקלאים יעבדו כרגיל בשמיטה ברוב האדמות בארץ. אם לא נסמוך על "היתר המכירה" חוץ מהאיסורים שיעשו החקלאים כל השווקים יתמלאו עם פירות וירקות שיש להם קדושת שביעית שאסור לסחור בהם וכן בירקות שגם אסור לאוכלם משום איסור ספיחין. לכן בלית ברירה וכדי "למעט בנזק" יש לעשות "היתר מכירה" לחקלאים שלא שומרי שמיטה רק כאשר יתחייבו שמלאכות שאסורות מהתורה תעשינה ע"י נוכרים.
היות וכיום בארץ חיים גויים שקבלו על עצמם לשמור שבע מצוות בני נח, החקלאים ימכרו להם את הקרקעות כך שלפי השולחן ערוך אין במכירה זו איסור "לא תחנם".
כדי למעט את השימוש ב"היתר המכירה" :
1. יש לחנך ציבור שיהיה מוכן לאכול פירות שגודלו עבור אוצר בית דין וכנ"ל בירקות שהושרשו לפני השמיטה עבור אוצר בית דין.
2. יש לדאוג שהממשלה תיתן תמיכה כספית לא רק לשומרי השמיטה אלא גם:
א. לחקלאים שיגדלו בשמיטה בחממות במצע מנותק.
ב. לחקלאים שיגדלו עבור אוצר בית דין.
ג. לחקלאים שיגדלו לפני השמיטה פירות וירקות על מנת לשומרם בקירור עבור שנת השמיטה.
ד. לחקלאים שיגדלו באזורים שאין שבהם קדושת שביעית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
