ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
מעשה בקהילה אחת, שבראשה עמד רב תלמיד חכם, אשר נהג ללמד בה שיעורי תורה. לימים הגיע לקהילה אדם מבחוץ, שהתחיל לארגן שיעורים במקום מבלי להתייעץ עם המרא דאתרא. אנשי הקהילה נחלקו ביניהם כיצד להתייחס לדבר. היו שאמרו: אדרבה טוב שיהיו שיעורים נוספים - "יגדיל תורה ויאדיר", לעומתם אמרו אחרים: במקום שיש מרא דאתרא - הכל צריך להיעשות בהסכמתו. שלחו בני הקהילה את השאלה לרמב"ם. בתשובתו ענה הרמב"ם, שחז"ל הם שהורו לנו כיצד מלמדים תורה, ומטרת הלימוד היא להרבות יראת ה' ויראת תלמידי חכמים. כאשר על ידי הלימוד פוגעים חס וחלילה בכבודו של תלמיד חכם - זו איננה פגיעה אישית בלבד, אלא זה היפוך התכלית של הלימוד - יראת שמים, ומסירת התורה דרך תלמידי החכמים שבכל הדורות. וכך מגדיר הרמב"ם את תכלית לימוד התורה, בשני משפטים: " התכלית המגיע מתלמוד תורה הוא יראת שמים, כמו שנאמר 'ליראה את ה' הנכבד'. ואמרו חז"ל: 'את ה' אלוקיך תירא' - לרבות תלמידי חכמים. ואמרו: לא חרבה ירושלים עד שביזו בה תלמידי חכמים " (שו"ת הרמב"ם סימן שכ"ג).
כיוצא בזה מסביר הגר"א את הפסוק (משלי ט' י'): "תחילת חכמה יראת ה' ודעת קדושים בינה" - כל מטרת חכמת התורה היא להגיע ליראת ה', לפיכך לפני שאדם לומד תורה, עליו להעלות במחשבתו את התכלית שהיא יראת ה', אליה יגיע באמצעות הלימוד. (הגר"א מסביר על פי עיקרון זה - שהמחשבה הראשונית עוסקת בתכלית הדבר - גם את דברי חז"ל, שאמרו בכמה מקומות "בתחילה עלה במחשבה", ואחר-כך נראה לנו שכביכול חזר בו חס וחלילה ועשה אחרת. למשל: בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין ובפועל שיתף מידת הרחמים. וכי ח"ו הקב"ה חזר בו? אלא, התכלית היא שהעולם יהיה בדרגה של מידת הדין, שזוהי האמת המוחלטת. אבל אפשר להגיע לדרגה זו רק אחרי אלפי שנים של הנהגת העולם במידת הדין יחד עם מידת הרחמים. הביטוי "עלה במחשבה" מתייחס לתכלית והדרך להגיע אליה נעשית בשלבים).
כמדומני, שבדרך זו נוכל להבין יפה את הפסוקים בישעיהו (כ"ט, י"ג-י"ד): "ויאמר ה' יען כי נגש העם הזה... בפיו ובשפתיו כבדוני... ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה... ואבדה חכמת חכמיו..." - כלומר כיוון שלא שמו אל לבם את מטרת החכמה - שהיא להגיע ליראת ה' - לכן עונשם הוא שהקב"ה נוטל מהם את החכמה, כי בפועל הם אינם משתמשים בחכמה לתכלית שלשמה ניתנה - יראת שמים!
יהי-רצון, שייתן ה' בלבנו חכמה, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתו באהבה, מתוך כבוד תלמידי חכמים.
הרב מרדכי גרינברג - הלימוד הרוחני והלימוד המעשי
חשוב ללמוד את כל חלקי התורה כולל לימודי האמונה. גישה מוטעית היא ההשקפה המחלקת את תורתנו הקדושה לשניים - הלימוד המעשי והלימוד הרוחני. הלימוד המעשי, היינו לימוד ש"ס ופוסקים, ראשונים ואחרונים בעיון ובסברה, והלימוד הרוחני הוא לימוד מוסר, אמונה, אגדה ומדרש.
לכאורה שני חלקי תורה אלו עוסקים בשני תחומים שונים, אולם לא היא - "תורת ה' תמימה משיבת נפש". ארון הספרים של היהדות איננו מורכב ממדפים שונים, מדף אחד לחלק המעשי, והמדף השני לחלק הנסתר והרוחני. באמת הלימוד הרוחני הוא הפנימי הנשמתי, והמעשי משמש לו מלבוש וגוף.
ואלו דברי המהר"ל (תפארת ישראל פי"ג): "כי התורה, עם שנראים דבריה בדברים שפלים (גשמיים), הרי התורה הזאת מתקשרת עם פנימיות התורה... ואף אם אין הדברים הגדולים ידועים אל המשיג, מכל מקום המלבוש קרוב אל הגוף, והגוף קרוב אל הנשמה, עד שהכל מתחבר ומתדבק בהשגה עליונה, ובזה יש דבקות לאדם במדרגה היותר עליונה, היא מדרגת העולם הבא".
יתר על כן - במכתב שכתב הרב קוק זצ"ל למחנך, שיבח אותו על שמקדיש מזמנו ומלמד את תלמידיו גם ספרי אמונה ומחשבה, וכתב לו שלימוד זה יגרום להצלחתם לא רק בתחום האמוני-מחשבתי, אלא אף בעניינים המעשיים, נמצא שעיסוק בחלק הרוחני מגביר את הלימוד בחלק המעשי. ואלו עיקרי דבריו:
יסוד גדול הוא, שכוחות הנפש שבאדם רבים ומגוונים הם, ומכל מקום קשורים הם כולם יחד בקשר אורגני, ומשפיעים ומושפעים, זה על זה וזה מזה. לפיכך, כאשר קיים רצון נפשי עז ללימוד תורה, הרי רצון זה מעורר את כוחות הנפש האחרים, ואז מתאמץ כוח הזיכרון, והחריפות השכלית מתגדלת, וההגיון הולך ומתיישר.
החשק הנפשי ללימוד תורה קשור במידת יראת שמים, עומק קדושת האמונה המושרשת בנפש והמידות הטובות שקנה לו האדם. כדי להגביר שני יסודות אלו - הרצון ללימוד תורה, וחיזוק יראת שמים והמידות הטובות - חובה לעסוק בצד הפנימי יותר, הנשמתי, הרזי של התורה. ועל כן יש להרבות בלימוד ענייני אמונה, מוסר ומחשבה. ואז יעשו דברי תורה יקרים בעיניו, וידע את ערכם החשוב והחיוני, ויתקשר אליהם בחשק פנימי עז, וזה יגרום להתעוררות הכוחות השכליים.
"נמצא, שהעצה היותר טובה להצלחת התלמידים בלימודם... היא להרחיב מידי יום ביומו את לבבם בתלמודי היראה הטהורה וכל מקצועותיה... מיד יזדרזו לאחוז במידות טובות וישרות" (דעת כהן עמוד קל"ג).
לסיכום: לימוד קבוע בענייני אמונה, מחשבה, מוסר ומידות, הוא הוא הבסיס גם ללימוד המעשי ההלכתי ולהצלחתו.
הרב יעקב אידלס - כיצד ללמוד (בליל שבועות)?
הדברים הבאים עוסקים בעיקר בלימוד ליל שבועות, אולם דומני שהם חשובים גם לסגנון הלימוד בכל ימות השנה.
מנהג ישראל קדוש וטהור לעסוק בתורה בליל שבועות. ישנם הנוהגים ללמוד את ה"תיקון", שסודר בידי גדולי ישראל. תיקון זה הוא "תקציר" של כל התורה, ואף על פי שהעוסקים בו לא לומדים דברים חדשים, וודאי יש בהקפת תמצית התורה ערך סגולי גדול מאוד. אולם, רבים עוסקים בלימוד חלקים חדשים בתורה, ואליהם מכוונים דברי.
לפני שניגשים ללימוד ליל שבועות, אם ברצוננו להפיק מלימוד זה גם ריווח לימודי, בנוסף לערך הסגולי, חשוב שנתכנן היטב את לימודינו, נציב מטרות ויעדים, ולא "נזרום" סתם, ונבאר: ישנם שני סוגי אנשים - אלו שעסוקים תדיר בלימוד תורה כגון בחורי ישיבות, ואלו שאינם נמנים על הלומדים הקבועים.
הלומדים הקבועים עלולים ליפול בשתי מלכודות. הראשונה: האדם מתלהב מעצמו - למדתי כל הלילה, הוספתי רבות בלימוד תורה. אבל אם האדם יבחן את עצמו בכנות, הוא יגלה שבסך הכל הוא הפחית מלימודו, מפני שתכל'ס מתחילים ללמוד רק ב-10:30 אחרי סעודת חג דשנה, בשלב מסוים מתחילים 'לנקר', ואז יוצאים לפטפט ולטעום משהו, ואחר כך ישנים ביום ומפסידים את הלימוד הטוב, האיכותי והמרוכז של יום לימוד תורה. המלכודת השניה: אדם מתפתה לסגור את הלילה בסדרת שיעורים, כדי שיוכל לומר לעצמו שלמד היטב. למעשה, בדרך כלל משיעורים אלו האדם כמעט לא הפיק כלום, מפני שקל יותר להירדם בהם, ובדרך כלל השיעורים עוסקים במגוון נושאים ולא ממצים נושא מסוים טוב. לפיכך, כדאי למי שרוצה ללמוד טוב בלילה זה, לקחת מראש יעד סביר - נניח פרק שרוצה לסיים או מסכת שהוא מעוניין לחזור עליה, וללמוד אותו ברציפות. לבני נוער מומלץ להציב יעד שמתאים להם, לדוגמא - ספר תנ"ך, ורצוי ללמוד ביחד בחבורה קטנה.
הסוג השני - מי שלא רגיל ללמוד. בראש ובראשונה - חשוב שהוא יצא מהלילה בתחושה, שהוא הרוויח משהו. אם אין באפשרותו ללמוד בכוחות עצמו, טוב שילך לשיעורים. אולם, חשוב שליל השיעורים יקיף נושא מסויים, וכך הוא יצא עם ריווח לימודי אמיתי. אך אם יש באפשרותו ללמוד בכוחות עצמו, או למצוא חברותא שתסייע לו בלמוד, הרי זו הזדמנות פז להתחבר לעולם התורה הרגיל, בדרך של בית המדרש החי והתוסס שזו ההתהוות של התורה. אם אפשר, רצוי מאוד ללכת עם החברותא לבית מדרש המלא בלהט של לומדי תורה, וכך לקבל את התחושה המשמעותית ביותר של התחברות לתורה. דרך אגב - ליל שבועות הוא הזדמנות של פעם בשנה ללימוד פורה בחברותא, אך כדאי לקחת עצה זו לכל השנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
