ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- בחירת בן ובת זוג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
עולמנו הולך ומשתלם. נגזרת של השתלמות זו היא השאיפה לחיות חיים שלמים וטובים ברמה הגבוהה ביותר הניתנת. חיים של מרדף אחר פרנסת והשגת מזון, רק בכדי שגם מחר יהיה כח לרדוף אחר המזון, נתפסים, ובמידה מסויימת של צדק, כחיים חסרי תכלית, שאינם מצדיקים את קיומם.
התעלות הזוגיות
כחלק משלמות זו, גם במישור הזוגי, הולכת ומתעלה הדרישה שישנה מרמת הקשר.
כיום כבר אין האדם מסתפק במציאות סתמית של איש ואישה החיים כל אחד את חייהם זה לצד זה. ישנה שאיפה לרמת קשר גבוהה, קשר שיש בו נשיאת עיניים, אהבה ושייכות - שניים שהם אחד, על דרך שאמרו בזהר:
דדכר בלא נוקבא פלג גופא אקרי (שזכר בלא נקבה, חצי גוף הוא נקרא), ופלג לאו הוא חד (וחצי איננו דבר שלם. כך אין הזכר מציאות העומדת בפני עצמה כלל, אלא הוא מציאות חסרה שאינה מתפקדת באופן נורמלי), וכד מתחברן כחדא תרי פלגי אתעבידו חד גופא וכדין אקרי אחד (וכאשר יתחבר עם הנקבה, היא חצי השני - אזי יקראו דבר אחד - "אדם אתם").
(זוהר ויקרא דף ז עמוד ב)
(זוהר ויקרא דף ז עמוד ב)
תהליך זה של התעלות הקשר, מקביל לתהליך שבין כנסת ישראל לקב"ה, כמובא בפס' (הושע פרק ב, יח): "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי". ופירש רש"י: "תקראי אישי וגו' - תעבדוני מאהבה ולא מיראה. אישי - לשון אישות וחיבת נעורים; בעלי - לשון אדנות ומורא...".
האחת והיחידה
לאור האמור, רווקים רבים החיים לאורם של חז"ל, מחפשים דרכם כיצד לבחור את בן הזוג האידאלי, על מנת לבנות את ביתם בצורה המעולה ביותר.
והנה מוצאים אנו בדברי חז"ל, שלכל אדם בת זוג מיוחדת לו, ולכאורה היא היא המיועדת שדוקא איתה ניתן לבנות את ביתו בצורה אמיתית:
והאמר רב יהודה אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני!
(מסכת סנהדרין דף כב עמוד א)
(מסכת סנהדרין דף כב עמוד א)
על כן, סובבים רווקים (ורווקות) רבים, נפגשים שוב ושוב, ומצפים להארה שמימית בעזרתה יגלו מי היא אותה האחת המיוחדת להם, עליה הכריזו מימים קדמונים, איתה יוכלו הם לבנות את ביתם (ועד"ז בחלטת האשה בענין בעל מתאים).
דבר והיפוכו
וכאן הגיעו בטעות להפך כוונת חז"ל. לא היה בכוונת חז"ל לומר שעל האדם לחפש את מי שהכריזו עליה ורק אח"כ להנשא.
להפך! כוונתם היתה לומר שאפילו נישא האדם ונדמה לו שנישא המקרה ובטעות, עליו לדעת שמה' היתה זו:
...והאמר רב יהודה אמר שמואל: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני, שדה פלוני לפלוני!...
כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי (כמעשה שהיה ברבה ששמע אדם אחד שהתפלל) ואמר: תזדמן לי פלניתא (יהי רצון שתזדמן לי פלונית להנשא לי). - אמר ליה (אמר לו רבה): לא תיבעי רחמי הכי (אל תתפלל כך)! אי חזיא לך - לא אזלא מינך (אם היא ראויה ומיועדת לך - לא תלך ממך ובסוף תנשא לך), ואי לא - כפרת בה' (ואם אינה ראויה לך - את גורם לעצמך לכפור בה', שתאמר שהתפללת רבות ולא נענית כלל)...
הכי אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי: מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש. מן התורה - דכתיב +בראשית כ"ד+ ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר, מן הנביאים - דכתיב +שופטים י"ד+ ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא. מן הכתובים - דכתיב +משלי י"ט+ בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת.
(מסכת מועד קטן דף יח עמוד ב)
כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי (כמעשה שהיה ברבה ששמע אדם אחד שהתפלל) ואמר: תזדמן לי פלניתא (יהי רצון שתזדמן לי פלונית להנשא לי). - אמר ליה (אמר לו רבה): לא תיבעי רחמי הכי (אל תתפלל כך)! אי חזיא לך - לא אזלא מינך (אם היא ראויה ומיועדת לך - לא תלך ממך ובסוף תנשא לך), ואי לא - כפרת בה' (ואם אינה ראויה לך - את גורם לעצמך לכפור בה', שתאמר שהתפללת רבות ולא נענית כלל)...
הכי אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי: מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש. מן התורה - דכתיב +בראשית כ"ד+ ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר, מן הנביאים - דכתיב +שופטים י"ד+ ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא. מן הכתובים - דכתיב +משלי י"ט+ בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת.
(מסכת מועד קטן דף יח עמוד ב)
הרי שאשתו של אדם המוכרזת ומיועדת לו, היא זו שתזדמן לו, ובסופו של דבר, עימה יקים את ביתו. כמובן שאין אנו שוללים לקיחת אחריות והשתדלות גשמית בבחירת בן/בת הזוג, כשם שאליעזר עסק גם בהשתדלות גשמית בבחינת מידותיה של רבקה. אדרבה, ההשתדלות משמשת כזכות וכעילה שמימית לעזור לאדם המשתדל למצוא את אבידתו.
אך אין לנקוט בדרך המוטעית של מציאת ה"אחת והיחידה", ורק אחר ההארה השמימית שהיא היא המיועדת - להנשא 1 .
"לא כל אחת"
שמא יאמר אדם שהמציאות מוכיחה שלא כדברינו, שהרי אם באמת ישא סתם אחת מהנשים שיכולות להתאים לו, אם כן שוב אין מיוחדת אשתו על פני נשים אחרות, וכשם שנשא אותה יכולה היה לשאת אחרת, וכיצד אנו אומרים שהיא אשתו המיוחדת לו.
כבר קדמוהו חז"ל, ואם הוא חושב שיכול היה להנשא כמעט לכל אחד, חז"ל חשבו אחרת, ואמרו שבעיני הקב"ה היא "מלאכה קשה" 2 למצוא איש ואשה שיתאימו להיות נשואים, בלא שיתפרק התא המשפחתי, מידית:
רבי יהודה בר סימון פתח (דרשתו) (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה -
מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: "לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו?
אמר לה: לששת ימים כדכתיב (שמות כ) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ".
אמרה לו: מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו?
אמר לה: הקב"ה יושב ומזווג זיווגים, בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני.
אמרה לו: ודא הוא אומנתיה (וכי זו היא אומנותו)?! אף אני יכולה לעשות כן, כמה עבדים כמה שפחות יש לי, לשעה קלה אני יכולה לזווגן.
אמר לה: אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף!
הלך לו ר' יוסי בר חלפתא. מה עשתה נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות, אמרה: פלן יסב לפלונית ופלונית תיסב לפלוני (פלוני ישא פלונית, ופלונית תנשא לפלוני), וזיווגה אותן בלילה אחת.
למחר אתון לגבה (למחורת באו אליה) דין מוחיה פציעא (זה מוחו פצוע), דין עינו שמיטא (זה עינו שמוטה), דין רגליה תבירא (זה רגלו שבורה).
אמרה להון (להם): מה לכון (מה ארע לכם)?
(ענו לה:) דא אמרה לית אנא בעי לדין (שפחה זו אמרה אין אני רוצה בבעל זה), ודין אמר לית אנא בעי לדא (ועבד זה אמר, אין אני רוצה באשה זו).
מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: לית אלוה כאלהכון (אין אלוה כאלהיכם) אמת היא תורתכון (תורתכם) נאה ומשובחת יפה אמרת.
אמר: לא כך אמרתי לך אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף,
הקב"ה מה עושה להן מזווגן בעל כרחן שלא בטובתן, הה"ד (זהו שכתוב): (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות, מהו "בכושרות"? - בכי ושירות, מאן דבעי אומר שירה (מי שמסכים ורוצה בזיווג אומר שירה משמחת הזיווג) ומאן דלא בעי בכי (ומי שאינו רוצה, על כורחו ישא את זיווגו, ואפילו בבכי)
(בראשית רבה פרשה סח אות ד)
מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: "לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו?
אמר לה: לששת ימים כדכתיב (שמות כ) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ".
אמרה לו: מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו?
אמר לה: הקב"ה יושב ומזווג זיווגים, בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני.
אמרה לו: ודא הוא אומנתיה (וכי זו היא אומנותו)?! אף אני יכולה לעשות כן, כמה עבדים כמה שפחות יש לי, לשעה קלה אני יכולה לזווגן.
אמר לה: אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף!
הלך לו ר' יוסי בר חלפתא. מה עשתה נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות, אמרה: פלן יסב לפלונית ופלונית תיסב לפלוני (פלוני ישא פלונית, ופלונית תנשא לפלוני), וזיווגה אותן בלילה אחת.
למחר אתון לגבה (למחורת באו אליה) דין מוחיה פציעא (זה מוחו פצוע), דין עינו שמיטא (זה עינו שמוטה), דין רגליה תבירא (זה רגלו שבורה).
אמרה להון (להם): מה לכון (מה ארע לכם)?
(ענו לה:) דא אמרה לית אנא בעי לדין (שפחה זו אמרה אין אני רוצה בבעל זה), ודין אמר לית אנא בעי לדא (ועבד זה אמר, אין אני רוצה באשה זו).
מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: לית אלוה כאלהכון (אין אלוה כאלהיכם) אמת היא תורתכון (תורתכם) נאה ומשובחת יפה אמרת.
אמר: לא כך אמרתי לך אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף,
הקב"ה מה עושה להן מזווגן בעל כרחן שלא בטובתן, הה"ד (זהו שכתוב): (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות, מהו "בכושרות"? - בכי ושירות, מאן דבעי אומר שירה (מי שמסכים ורוצה בזיווג אומר שירה משמחת הזיווג) ומאן דלא בעי בכי (ומי שאינו רוצה, על כורחו ישא את זיווגו, ואפילו בבכי)
(בראשית רבה פרשה סח אות ד)
סיכום
לכל אדם בת זוג הראויה לו משמים, ואיתה הוא נועד לבנות את ביתו.
על האדם לעשות השתדלויות גשמיות ולהעמיד את בחירתו בפני קריטריונים ראויים, כי כך הוא רצון ה'.
יחד עם זאת, לא מוטל על האדם לברר מי היא אותה האחת, להפך, עצם זה שלבסוף, אחר ההשתדלויות הנ"ל, התחתן עם אותה האשה - זו הראיה שהיא היא בת זוגו.
יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ (משלי ה, יח).
^ 1 נראה שאותה ההארה בדר"כ היא התלהבות רגשית ולא הארה שמימית. וכשם שבאה ההתלהבות כך גם הולכת אחר זמן. ונמצא שלא הוסיף ולא הותיר בהתלהבותו. אמנם עיין ביעקב לעומת יצחק בתהליך בחירת בת הזוג. אך אין הדבר שיעקב חיכה להארה בזיהוי רחל כאשתו.
^ 2 עיין בספר "אמונה" שהוצאנו, במאמר "מעשה ניסים", בביאור ביטוי זה כלפי הקב"ה.
^ 2 עיין בספר "אמונה" שהוצאנו, במאמר "מעשה ניסים", בביאור ביטוי זה כלפי הקב"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
