ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
ברכה פיזרה את הצעצועים ברחבי החדר. מעניין באיזה צעצוע תבחר ביתי יעל, הרהרה לעצמה. הפעוטה זחלה במרץ לפינת החדר המרוחקת, לצעצוע האדום.
מעניין, חשבה ברכה, כבר בגיל כזה היא נמשכת לצועק והבולט. האם גם כשהיא תגדל, היא תבחר בלבוש ובדרך כזו? חשוב שאלמד כבר כיום - כיצד להאהיב את מצוות ומידת הצניעות?
מעניין, חשבה ברכה, כבר בגיל כזה היא נמשכת לצועק והבולט. האם גם כשהיא תגדל, היא תבחר בלבוש ובדרך כזו? חשוב שאלמד כבר כיום - כיצד להאהיב את מצוות ומידת הצניעות?
מידה אקסטרה לארג'
הרב יהושע שפירא שליט"א - ראש ישיבת רמת גן
מידת הצניעות היא מידה יקרה ועליונה מאוד, ודווקא מפני גודלה וחשיבותה, אין כמעט אפשרות לקיצורי דרך בקנייתה. כשם שבעולם הגשמי, ככל שהחפץ או הנכס יקר יותר, כך אנו נצרכים ליותר מאמץ כדי להשיגו, כך בעולם הרוח - ככל שהמידה שורשית ויקרה יותר, כך אנו נדרשים למהפך יסודי ומעמיק כדי לקנותה, ואין בכוחנו לרוכשה בשינוי חיצוני בלבד.
הצניעות היא בראש ובראשונה - נקודת מבט, תפישת עולם שהפנימיות היא כל כך יקרה, שאי אפשר לבזבזה ולהפקירה במחוזות שאינה שייכת בהם. הקשר בין איש לאישה, למשל, הוא מקום השראת השכינה, ומפני כך משול הוא למקום קודש הקודשים, שאסור הוא בכניסה לזרים, ואפילו הכהן הגדול נכנס אליו רק ביום הקדוש בשנה.
האהבה האמיתית לצניעות באה מתוך לימוד מעמיק והפנמה, עד כמה יקרים החיים הפנימיים של האדם, ועד כמה חיים אלו מאבדים מערכם, כאשר הם מופקרים ומוחצנים לכל דורש. דוגמא לכך בחיינו היומיומיים, אנו יכולים ללמוד מתחושתנו הקשה בעת שסודנו מתגלה. כל אחד יודע עד כמה הוא נפגע, כאשר סודותיו מתגלים, לא מפני שהוא מזלזל או מואס בסודותיו, אלא מפני שהם כל כך יקרים בעיניו, עד שברור לו שהם אינם מתאימים לשטחיות שבחוץ.
האהבה שבונה את התא המשפחתי, ומתגלית בכל עוצמתה בשלמות הקשר שבין ההורים, כשורש להמשך הדורות, היא בעצמה - צלם אלוקים, כפי שאנו אומרים בשבע ברכות - "אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו, והתקין לו ממנו בניין עדי עד". כל כך נשגבת היא אהבה זו, עד שהקשר בין כנסת ישראל לאביה שבשמיים נמשל לאהבה זו, במגילתו מליאת הכיסופים של החכם מכל אדם, עליה העיד התנא הגדול רבי עקיבא - "כל השירים קודש ושיר השירים קודש קודשים".
רק מי שרגיש לכל עומקם ועוצמתם של החיים המתגלים באהבה זו, ולתנאים המתאימים לגילויים ולהוצאתם אל הפועל, יכול הוא לאהוב באמת את הצניעות, ולא להפוך אותה לחשבון חיצוני של אורך ורוחב הבד בלבד.
הצניעות היא אהבת מימד העומק שבחיים, וככל שנעמיק יותר במימד זה, כך נאהב יותר את הצניעות.
צניעות טבעית
הרב משה אודס שליט"א - רב הישוב צופים
בדבריי אתמקד במובן הצר של מושג הצניעות, קרי - הלבוש של בנותינו.
לכל מהלך של תיקון יש להקדים ולברר מהם שרשי הקלקול. בענייננו, דומני שהקלקול של הדור נובע מריחוקו מהצניעות הטבעית, ומבלבול בהבנת גדריה. כדי להדגים זאת, אפתח במעשה שאירע לי:
בפגישה מקדימה שקיימתי עם בני-זוג, במסגרת עריכת חופות לציבור החילוני, הבהרתי בנועם לכלה כי עליה להופיע לחופה בלבוש צנוע. "וודאי, איזו שאלה!" הגיבה הכלה, שכמעט ונעלבה על שחשדתי בכשרוֹת. שמחתי על כך, שגם בחורה שגדלה כחילונית, מבינה שלטקס דתי עליה להגיע בצניעות. סוף הסיפור ידוע: הכלה הגיעה בלבוש בלתי הולם, וחשתי מרומה. רק כשקבלתי מבני הזוג מתנה... - תמונה ממוסגרת שלהם, עומדים איתי תחת החופה, הבנתי כי הכל נעשה בתום לב, ומתוך חוסר הבנה מוחלט לגדרי צניעות.
דווקא מפאת הריחוק מתחושת הצניעות הטבעית, דומני כי ראוי להחזיר תחושה בריאה זו על ידי הקדמת הנהגות מעשיות לבנין הקומה ההכרתית, בבחינת "טעמו וראו כי טוב".
באופן מעשי, יש להקדים "סור מרע" ע"י ניתוק מהשפעותיה השליליות של התקשורת המייצרת עבור בנותינו "אלילי נוער" כמודל לחיקוי. גם לחברה בה גדלות בנותינו קיימת השפעה רבה, וקשה - בפרט לבנות - לשחות כנגד הזרם. לפיכך על הורים המבקשים להנחיל לבנותיהם את הנורמות שלהם, מוטלת האחריות לבחור עבורן סביבה חברתית מתאימה, בה תמצאנה דמויות לחיקוי, בבחינת "עשה טוב".
בהנחה כי הצניעות מתאימה לטבע הפנימי של בנות ישראל, ייעשה ההרגל לטבע, וניתן יהיה לצרף תובנות רוחניות פנימיות לערך הצניעות. לדוגמא, חשוב להסביר לבת כיצד לנתב את הצורך הטבעי שלה למצוא חן בעיני רואיה, למישור בו ההתייחסות כלפיה תופנה לאישיות שלה, ואילו חשיפת הגוף או הבלטתו ע"י בגדים צמודים וכדו', דווקא מסיטה את התמקדות הגברים (וגם הנשים) לצדדים החיצוניים שלה. הסבר זה מפריך אמירה מקובלת בין הבנות כי "העיקר הוא הצניעות הפנימית". בניגוד למה שבנות רבות סבורות בטעות כי החברה מעריכה נשים המבליטות את גופן, ראוי להדגיש כי אדרבה, דווקא לבושה הצנוע של אישה, הוא המעורר יחס של כבוד כלפיה, מצד הרואים. ובכלל, אין סתירה בין יופי לבין צניעות, ניתן למצוא את הקו העדין בו ניתן לשלב בין השניים, כך שהצניעות רק תאדיר את יופייה של האישה.
ראוי להוסיף תיקון ברמה הציבורית: נאמר לי כי במקומות רבים בארץ, קשה למצוא בגדים צנועים. הטעם לכך נעוץ בהשפעת ה"מודה" על הרגלי הצריכה, וכשאין ביקוש, ממילא גם ההיצע בחנויות הולך ומצטמצם. לפי זה מן הראוי לעודד פתיחה של חנויות המוכרות בגדים בקו של "אופנה צנועה" וליצור "מוסכמות חברתיות" חדשות .
צניעות מגלה את יופי החיים
הרב קובי בר-און שליט"א - רב אולפנת 'להבה', קדומים
בדורנו נושא הצניעות תופס מקום נרחב בשיח החינוכי. דיונים חינוכיים רבים נערכים סביב סוגיה זו. אך למרות חשיבותה של מידת הצניעות, מעניין לשים לב לכך שהתורה לא מצוה עליה במפורש, וזאת כיון שהצניעות היא מידה טבעית לאדם, כדברי הגמרא בעירובין (ק'): "אמר רבי יוחנן אלמלא נתנה תורה היינו לומדים צניעות מחתול...".
רק בנביאים ובכתובים מוזכרת הצניעות - "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך" (מיכה ו'). רק הצנוע בהליכותיו נמצא עם אלוקיו. ובמשלי (י"א) מלמדנו שלמה המלך: "בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה", כלומר אין החכמה מצויה אלא אצל הצנוע, מפני שחוסר צניעות מבטא שטחיות בהבנת הערכים הפנימיים והרוחניים ועל כן אין החכמה מצויה אלא אצל הצנועים .
טעות היא לראות את סוגיית הצניעות כקשורה ליצר או לקושי פיזי - שכן בנותינו מוכנות לעשות מאמצים גדולים הכרוכים בויתור על נוחיות פיזית למען אידיאות שהן מאמינות בהן. הגלות הארוכה של עמינו שבשה את היחס הנכון לחיים, ולכן גם הצניעות, כמו ערכים רוחניים נוספים, נתפסת כמיעוט ה"צבעוניות" של החיים וכרצון למנוע חיים זורמים וטבעיים. לכן יש לבסס את החינוך לצניעות על תפיסה המגלה את הצניעות, ככל התורה, כמבטאת בשלמות וביופי את שטף החיים. החינוך לצניעות כרוך בחינוך לתורה הגואלת, תורת ארץ ישראל, תורת חיים המשקפת את הקודש גם בשטף החיים הטבעיים.
ובאופן מעשי: הצניעות היא דרך חיים. צניעות מתבטאת לא רק בלבוש, אלא בכל תחומי החיים - בדיבור, במעשים ובעבודת ה'. ננהג על פי דרכה של התורה, שלימדתנו צניעות על ידי סיפורי האבות והאמהות, וניתן גם אנו דוגמא אישית לצניעות בכל תחומי החיים. חינוך לצניעות נשית באופן ספציפי, צריך להתבצע על ידי נשים, וחייב לנבוע מהכרת הערך הנשי והשמירה עליו, בלימוד מקיף ומעמיק על דמויות נשיות בתנ"ך ובהיסטוריה של עם ישראל, וכן דמויות בנות זמננו.
בכל מקרה יש לומר בעוז כי בלי קשר לאופן בו אנו מתמודדים עם סוגיה זו - 'לצניעות מחנכים בצניעות'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.

תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.

לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.

לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.













