ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
בשנה שעברה כתבנו אודות נסיונו של יוסף להפוך את מצרים למדינה מונותיאיסטית, שתושביה מאמינים ב"אמונת הייחוד". השבוע נסביר מה גרם לכשלון המהפכה.
שיאם של השינויים היה במהפכה האגררית, שאפשרה ליוסף שלטון כמעט מוחלט בחייהם של המצרים. הכתוב טורח לציין פעמיים כי המהפכה לא הייתה מושלמת. וז"ל הכתוב:
"וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה ...וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ: רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה ... רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם לֹא הָיְתָה לְפַרְעֹה" (בראשית מ"ז כ-כו).
ניתן לומר חד משמעית כי ה"ממסד הדתי" האלילי במצרים מנע את הבשלתה הסופית של מהפכת יוסף, הרוחנית. על כוחו של ה"ממסד הדתי" המבוסס על רגשי אמת של אמונה, קשה מאוד להתגבר, גם כשהוא מנותב לכיוונים שלילים. השבוע ניתן עוד דוגמא לכך, מההיסטוריה של עמנו.
אחת החידות הקשות ביותר בתולדות עם ישראל היא, הצלחתו של מרד אבשלום. קשה להבין כיצד הצליח "בן סורר ומורה" למשוך את העם ולמרוד בדוד המלך - "נעים זמירות ישראל", שהיה גם אחד המנהיגים המוצלחים ביותר של העם בכל הדורות, מבחינה צבאית ופוליטית. קשה מאוד לטעון שאבשלום ניצל משבר במערכת המשפט של דוד, גם בגלל שדוד היה "עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ" (שמו"ב ח' טו) וגם בגלל שטענתו של אבשלום היא לכאורה, הרבה יותר ממעוררת גיחוך. כל ילד יודע שהצהרתו של אבשלום בלתי ניתנת למימוש:
"מִי יְשִׂמֵנִי שֹׁפֵט בָּאָרֶץ וְעָלַי יָבוֹא כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה לּוֹ רִיב וּמִשְׁפָּט וְהִצְדַּקְתִּיו".
תמיד יש צד אחד שמפסיד יותר. אי אפשר להצדיק את כולם כל הזמן.
תמיד יש צד אחד שמפסיד יותר. אי אפשר להצדיק את כולם כל הזמן.
עיון בפסוקים המתארים את המרד מגלה, כי הכתוב מדגיש את הקרבת הקרבנות כחלק בלתי נפרד מההכנות ומהביצוע.
וז"ל הכתוב:
"וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלֲכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַיקֹוָק בְּחֶבְרוֹן: כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר בַּאֲרָם לֵאמֹר אִם יָשׁוֹב יְשִׁיבֵנִי יְקֹוָק יְרוּשָׁלִַם וְעָבַדְתִּי אֶת יְקֹוָק (אקריב קרבנות):... בְּזָבְחוֹ אֶת הַזְּבָחִים וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּץ וְהָעָם הוֹלֵךְ וָרָב אֶת אַבְשָׁלוֹם" (שם ט"ו ז-יב).
מדוע זקוק אבשלום להיתר מיוחד להקריב את נדרו? ומדוע העם מתאחד סביב אבשלום בהקשר זביחת הזבחים?
נציע את ההסבר הבא: דוד בחר בירושלים בעקבות התגלות אלקית לה זכה בהר המוריה. דוד ידע כי ברגע שיבנה בית המקדש בירושלים, הבמות יאסרו עולמית. על כן, הפסיק את המימון הממשלתי לבמות הציבוריות ואף אסר על תמיכה של משפחת המלוכה בבמות אלה. כל זה מתוך נסיון לחנך את העם לכיוון ההכרה בירושלים, כמרכז הרוחני היחיד של עם ישראל, לדורי דורות.
ההתנגדות למהלך זה הגיעה משני כיוונים:
א. ה"ממסד הדתי" שהיה אחראי להפעלת הבמות, במיוחד, בזמן היתרן. אנשים אלה היו אמורים להפסיד את מקום עבודתם ולרדת ממעמדם בעקבות הפסקת העבודה בהן.
ב. המוני בית ישראל שלא היו מוכנים להפסיד את האפשרות להתקרב אל הקב"ה, על ידי הקרבה גם קרוב לביתם.
המשלחות שהגיעו אל דוד ונדחו על ידו, פגשו את אבשלום שהבטיח להם שאם הוא יקבל את השלטון, ויהיה ה"שופט" = המנהיג, הוא יצדיק את טענותיהם ויבטל את מגמתו הרוחנית של דוד לביטול הבמות. לתפיסה רוחנית זו היו תומכים רבים, כפי שמוכח מכך, שעד ימי יאשיהו לא הצליח אף אחד ממלכי יהודה הצדיקים לבטל את ההקרבה בבמות.
רק אחרי התנהגותו של אבשלום כלפי פילגשי דוד, הבינו גם "הדתיים" את הטעות שעשו וחזרו לתמוך בדוד.
הבה נתפלל כי נזכה להתגברות רגשי הקודש והאמונה בעם ונתפלל גם כי הממסד הדתי יפעל בדרך שתגביר
קידוש שם שמים ברבים וישרת את הציבור, בדרך שתקרב רבים ל"אמונת היחוד" ועבודת הבורא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
