ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
- ספריה
- מועדים
- ט"וב הארץ
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
מיום שיצר אלוקים את האדם עפר מן האדמה, נקשרה ביניהם זיקה הדדית. על האדם הוטל "לעבדה ולשמרה" - לחרוש, לנטוע, לזרוע, לשדד ולהשקות, "ומלאו את הארץ וכבשוה". והאדמה, לעומתו, השיבה לו בעבותות של אהבה, והעניקה לו מפריה, מכוחה ומטובה - "ויצמח ה' אלוקים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל".
אולם, חטא האדם. לא שלט בתאוותו, חמד את פריה האסור של האדמה, עד שהיא נתקללה בעבורו. הברית ההדדית הופרה. מעתה, ימשיך האדם בעבודתו הקשה, יעמול מבוקר עד ערב בזיעת אפיו על עבודתה, אך היא מנגד לא תשיב לו עוד כגמולו, קוץ ודרדר תצמיח לו, ובעיצבון יאכל את פירותיה.
---------------
עובדים דורות. העולם צועד אט אט אל תיקונו, ועימו הולכים ומיתקנים היחסים בין האדם לאדמה. נח מנחם את האדמה מהקללה אשר אררה ה'. ישראל נכנסים לארצם, נוטעים בה כל עץ מאכל, מקיימים את המצוות התלויות בה. היא נותנת להם בעין יפה את יבולה, והם זוכים לאכול מפריה וטובה.
אולם, הברית הופרה שוב. רצו ישראל, שהאדמה תעניק להם יותר מחובתה, ולא השמיטוה בשנת מנוחתה. לפיכך, נפרדו הרעים, ובפני ישראל נחסמה הזכות הגדולה ליהנות מפירותיה הקדושים. גלה ישראל, "אז תרצה הארץ את שבתותיה", ושוב אצרה היא בקרבה את פירותיה המתוקים. אף בעת הריחוק התגעגעו הם זה לזו - היא לא נתנה את כוחה לזר, ושממו עליה אויביה. ובינתיים ישראל, הנפוצים בארבע כנפות הארץ, מתגעגעים ומייחלים "ונאכל מפריה ונשבע מטובה", יודעים הם במעמקי נפשם ש"קדושת הארץ, הנשפע בה מקדושת הארץ העליונה, היא נשפעת גם בפירותיה... ובאכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה... " (ב"ח או"ח רח).
--------------------------
... ושוב סובב סובב לו הגלגל. העולם ממשיך לנוע אל תיקונו וגאולתו, וקללת החטא הקדמון הולכת וסרה ממנו. בדורות האחרונים אנו שבים אל ארצנו הקדושה, וזוכים לשוב לעבד את אדמתה, ליישבה ולפתחה. דורות של אידיאליסטים גיבורים שבו לארץ, כדי לתת לה את כל כוחם ואונם... ולעיתים, לצערנו, גם את דמם. ואכן, חפץ ה' בידם צלח, והארץ הנשמה נושבה מחדש, הלבישוה שמלת ביטון ומלט, נטעוה ביערות ומטעי פרי, סקלו את אבניה, וזרעו את שדותיה. והיא, אשר הייתה אלפי שנים כאלמנה, שבה והעניקה מפירותיה הטובים לבניה - בוניה.
והנה, בדור האחרון שוב נשמעים קולות המאיימים לקרוע את הברית הנרקמת מחדש בין העם וארצו. חלק מעמינו האהוב קם ושואל את עצמו – נתנו לארץ כה רבות, אך מה היא משיבה לנו? האם למען הארץ עלינו להקריב את עצמנו עד כלות?
ואנו, והארץ הנקרעים לגזרים, זועקים מנהמת ליבנו – אל תופר שוב הברית בין העם לאדמתו. אך, אל לנו להסתפק בזעקה כשהיא לעצמה. עלינו להטות אוזן לשאלות הרוחניות העומדות בעומקם של דברי השואלים והמתריסים, ולנסות להשיב להן תשובה.
אדמתו - עמו
וודאי שהתשובות לשאלות אלו הינן גדולות, עמוקות ומורכבות. כך נתבונן מעט בדברי השואלים, וננסה להשיב להם:
ניתן להרגיש, שבעומקה של התביעה ל"שלום עכשיו" גנוזה הכמיהה ל"גאולה עכשיו" - תשוקה עזה וכנה למצב בו יצליח העולם לאחר אלפי שנות נפילות, משברים, מאבקים ותיקונים להגיע אל המנוחה והנחלה. בקשר אל הארץ מתבטאת תשוקה זו בתחושת האכזבה המתלווה להשקעה הרבה בארץ, בעוד היא לא העניקה לנו עדיין בתמורה את השלווה והמנוחה לה ייחלנו, ועוד איננו יושבים בה "איש תחת גפנו ותחת תאנתו".
למרות שתחושה זו בטעות יסודה, מפני שיש כאן קפיצה למדרגה גבוהה בטרם הוכשר הזמן לכך, נראה שבשורשם של דברים יש כאן תשוקה אמיתית, שהרי כולנו בסופו של דבר שואפים ומקווים לגאולה. לפיכך, לשם מימוש החלק האמיתי שברצון זה, עלינו לפתח בקשר עם ארצנו את מימד קבלת השפע והטוב שהיא נותנת לנו, ונסביר את כוונתנו:
שנים רבות כבשנו את הארץ, דרכנו עליה, נטענו אותה, וכיסינוה במרבד של בתים. אולם דומה, שהחמצנו משהו - לימדנו אותה אך לא למדנו אותה, דיברנו אליה אך לא הקשבנו לה. כיום, טוב נעשה אם נוסיף על פעולת הנטיעה בארץ גם את התענוג והשמחה שבאכילת פריה, שהרי בשעה שהאדם אוכל מפירות הארץ העסיסיים - הוא יונק מחלבה וטובה, והיא נמסכת בדמו. יתר על כן - יודעים אנו, שהפרי נוצר מחומרים המצויים באדמה, ונמצא שכאשר האדם ניזון מהפרי, הוא ניזון מהאדמה והיא הופכת לחלק ממנו. אם כך - כשהאדם אוכל מפירות חוץ לארץ, אדמתה הטמאה הופכת לחלק ממנו, חס וחלילה, ולעומת זאת היהודי האוכל מפירות ארצנו הקדושה, זוכה שקדושת האדמה תמסך בדמו.
נמצא על פי דברינו, שחלק מפתרונה של השאלה שהוצגה לעיל נעוץ בסודם פירות הארץ, שכן משעה שנאכל ונתענג מהם בכוונה הראויה, לא תהיה עוד השאלה - 'מה נותנת לנו הארץ' רלוונטית, מאחר שהיא היא ואנו נהפוך ונהיה לגוף אחד.
תיקון החטא הקדמון
אומר רבי צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק לט"ו בשבט) – קודם החטא, הייתה פרנסתו של אדם הראשון מזומנת לו בלא יגיעה, עצי הגן נתנו פריים, והחיטה הייתה גבוהה כאילן, שהרי אילן שאכל ממנו אדם הראשון חיטה היה (ברכות מ.). האילנות הוציאו לחמניות, כמו שתוציא ארץ ישראל בזמן הגאולה והיה האדם שרוי כל הזמן בשלווה ובנחת.
משחטא האדם, הונמכה קומתה של החיטה והיא הפכה לשיבולת. אולם, באכילת הפירות בט"ו בשבט, ראש השנה לאילן, אנו מתקנים את חטא אכילת אדם הראשון. ואף שלא מפורש הדבר, הנה זכר לו- שכן בארץ ישראל מצטרפת החיטה, שכעת היא פרי האדמה, לרשימת שבעת מיני פירות האילן, שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
נתענג ביום זה, ובכל השנה, על מתיקותם ונעמם של פירות ארץ חמדה. נשתה מיין הרקח ומעסיס הרימון, וימתקו בפינו - התמר, התאנה והרימון. "הנה ימים באים נאם ה'... והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה. ושבתי את שבות עמי ישראל, ובנו ערים נשמות וישבו, ונטעו כרמים ושתו את יינם, ועשו גנות ואכלו את פריהם. ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם, אמר ה' אלוקיך". (עמוס ט, יג- טו).

עשרה בטבת - התחלת ההתחלות

למה ללמוד גמרא?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הכוח המיוחד של שבת שובה

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך עושים קידוש?

אנחנו קודש למענך

מי פה עבריין?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

האם מותר לפנות למקובלים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא











