בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • הכשרת כלים וכשרות לפסח
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל

חלק ג

הכשרת כלים

הלכות כלליות. דרכי הכשרת כלים. הגעלה. הכשרת סכו"ם. הכשרת סירים. כלי זכוכית. שולחנות. שיש וכיורים. כיריים תנורים ופלטה. כלים שונים.

undefined

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

ניסן ה'תשס"ב
14 דק' קריאה
הלכות כלליות
א. כלים שמיועדים לשימוש בפסח - כלי בישול וכלי הגשה של אוכל שהשתמש בהם בחמץ - אסור להשתמש בהם בפסח ללא הכשרה. ומה טוב שכל אדם ירכוש לעצמו כלים מיוחדים לפסח וישמרם משנה לשנה ועל ידי כך יחסוך לעצמו טירחה מרובה בהכשרת כלים כל שנה ושנה. (פסחים ל א).
ב. כל כלי שהשתמשו בו בחמץ, אסור להשתמש בו החל מזמן שהחמץ נאסר באכילה, ואם רוצה להשתמש בו - חייב להכשירו כפי שיבואר להלן.
ג. טעה ובישל לפסח, בסיר של חמץ שלא הגעילו - יעשה שאלת חכם (ועיין שו"ע יו"ד ק"ג סע' ה', סי' קכ"ב סעי' ב, שו"ע או"ח תמ"ז סעי' ב', י' והחונים עליהם).
ד. כלים שאינם מיועדים לשימוש בפסח - צריך לנקותם היטב ולהצניעם במקום סגור שלא יבואו להשתמש בהם. ואין צורך למוכרם במכירת חמץ ואין צורך להגעילם. והרוצה להחמיר על עצמו ימכור רק את החמץ שבהם לאחר שינקם היטב. (שו"ע תנא סע' א. כה"ח שם ס"ק ה ומש"כ השו"ע "קדירות של חרס "לאו דוקא, וגם שאר כלים לא קנסו אחר הפסח בחמץ הבלוע בהם, ועיין מ"ב ס"ק ב', כה"ח ס"ק ב').
ה. כלי מלוכלך - כלי שאי אפשר לנקותו מחמץ הדבוק עליו - ישפוך על החמץ הדבוק ובסדקים "חומר ניקוי" שאינו ראוי לאכילה כגון אקונומיקה וכד' על מנת לפגום את החמץ מאכילה. ויצניע את הכלי עד לאחר הפסח. (עיין שו"ע תנא סע' א).
ו. שכח לנקות - כלי שלא ניקהו קודם הפסח ונזכר בו בחול המועד - צריך לנקותו בחול המועד, אך לא בשבת ולא ביום טוב. אם נזכר אחר הפסח - צריך לנקותו אחר הפסח כיוון שהחמץ הדבוק אסור באכילה כדין "חמץ שעבר עליו הפסח". (כה"ח תנא ס"ק ז. מ"ב שם ס"ק ו).

דרכי הכשרת כלים
ז. יש ארבע דרכים לבליעת חמץ: א) על ידי אש בלי מים. ב) על ידי בישול. ג) על ידי שהייה ארוכה של החמץ בכלי. ד) על ידי שהיית חמץ בכלי שיש בו חומץ או דבר חריף.
ח. כבולעו כך פולטו - הכלל שנתנו חז"ל בהכשרת כלים הוא: "כבולעו כך פולטו", דהיינו באותה דרך שהכלי בלע את החמץ, כך יפלוט את החמץ שבו.
ט. רוב תשמישו - שימוש הכלי האוסר ומחייב הגעלה אינו בשימוש חד פעמי אלא הוא לפי "רוב תשמישו". כך דעת השו"ע. אבל לדעת הרמ"א הכשרתו של כלי צריכה להיות לפי השימוש החם ביותר שעשו בו, אפילו אם אין זה תשמישו הרגיל, ואפילו עשו כן באופן חד פעמי.
י. בשעת הדחק גם הרמ"א מודה שהולכים לפי "רוב תשמישו". ואם השתמשו בו בשימוש חד פעמי יותר חם מהרגיל בתוך עשרים וארבע שעות לפני ההכשרה - גם השו"ע מודה שמכשירים אותו לפי השימוש החם המיוחד שעשו בו.
יא. כלי שצריך ליבון - כלי שבלע על ידי חום ביבש כגון תבנית אפיה או שיפוד - צריך ליבון באש א בחום עד שינתזו ממנו ניצוצות. אבל חימום יותר מהרגיל - לא נחשב הכשרה לפסח. (שפעולת הליבון רק אינה מצד כבלעו כך פולטו, אלא היא גם שריפת החמץ - ועיין תוה"ב ב"ד ש"ד ובבדק הבית שם).
יב. הכשרה בחום השמש - כלי שבלע בכלי שני על ידי האש - אי אפשר להגעילו בכלי שני בחום שעל ידי השמש. ולכן אי אפשר להכשיר במים חמים מדוד שמש וכד'.
יג. כלי ראשון במקום כלי שני - כלי שבלע בכלי שני, בעירוי, בכבוש, בחריף - הכשרו כפי רוב תשמישו, וטוב להחמיר ולהגעיל אותו ברותחין. (עיין שו"ע תנא סע' ו. רמ"א וכה"ח שם).
יד. הכשרה בחול המועד - אין מגעילים כלים בחול המועד פסח. אמנם אם יש צורך מיוחד להכשיר כלי בפסח - יכשיר אותו על ידי ליבון או שיעשה שאלת חכם (עיין רמ"א תנב סע' א). .
טו. חובת הלימוד - אמרו חכמי המוסר בענין הגעלת כלים: "רבים העושים ומועטים המבינים". לפיכך טוב לשאול חכם אופן הגעלתו של כל כלי וכלי טרם יגעילנו. ואם אפשר, יש להגעיל בפני בעל תורה הבקי בדיני הגעלה. (מ"ב תנב ס"ק ח. כה"ח שם ס"ק כה).

הגעלה
טז. למי מיועדת "הגעלה" - הכשרת כלי על ידי "הגעלה" במים מיועדת לכלים אשר השימוש הרגיל שלהם הוא בדבר חם ורטוב, כגון: סירים, מצקות, צלחות, קערות, כפות ומזלגות וכל דבר שדרך להשתמש בו בלח ברותחין.
יז. ניקוי - לפני ההגעלה, יש לנקות את הכלי מכל ליכלוך וחלודה. אבל אין חיוב לנקותו מן הכתמים שאין בהם ממשות.
יח. אם יש גומות בכלי ואי אפשר לנקותם היטב. ישרוף את אותם המקומות כדי שישרף החמץ שבתוכם, ואחר כך יגעיל אותו במים. ואם אי אפשר לנקות היטב את הגומות והסדקים וגם אי אפשר ללבן שם - אי אפשר להכשירו. (שו"ע תנא סע' ג. רמ"א שם סע' ד).
יט. "טלאי" שנעשה בכלי לאחר שהשתמשו בו בחמץ - מונע את פליטת החמץ וצריך להסירו קודם ההגעלה. אם היה הטלאי בסיר קודם שבישלו בו חמץ - אינו מעכב את הפליטה (עיין שו"ע או"ח תנ"א סעי' י"ג וסעי' ג').
כ. ליבון קל - כל כלי שמועילה לו הגעלה, יכול ללבנו "ליבון קל" במקום הגעלה דהיינו לחמם את הכלי בכל צדדיו חום כזה גדול עד שיוכל להשרף קש שיונח על הכלי בצד השני של דופן הכלי שהוא מחמם עתה (רמ"א שם).
כא. כיצד מגעילים? - מכניסים את כל הכלי לסיר גדול עם מים רותחים המעלים בועות, ומשהים את הכלי מעט בתוך המים, כדי שיפלוט הכלי את אשר בלע, ובזה הכלי מוכשר. (שו"ע תנא סע' ג, ה, ו - שו"ע תנב סע' ז).
כב. שטיפה - נוהגין לשטוף את הכלים במים קרים אחרי ההגעלה. (שם סע' ז. כה"ח שם ס"ק עד). ובדיעבד אין לחוש. (כה"ח שם ס"ק עה. מ"ב שם ס"ק לד).
כג. כלים שאי אפשר להגעיל - כלי שעלול להתקלקל במים רותחים, כגון כלים המדובקים בדבק, ואפילו אם רק הקת מודבקת בדבק - אי אפשר להכשירו בהגעלה. משום שיש לחוש שמא לא יגעילו יפה. (שו"ע תנא סע' א).
כד. כל כלי שאי אפשר לנקותו היטב, כגון נפה, שקי קמח, סלים של בד, מגרדת וכן כלי שפיו צר ואי אפשר לשפשפו מבפנים - לא מועילה להם הגעלה. (רמ"א תנא סע' יח. מ"ב ס"ק כו).
כה. כלי שיש בו גומות שאי אפשר לנקותם, ילבן את מקום הגומות, ובפרט בין הידות לסירים. ואם מחוברים על ידי הברגה יש לפרקם. ואם אי אפשר בכך - לא יגעילם (רמ"א תנא סע' ג).
כו. מניעת שימוש קודם הגעלה - טוב להמנע מלהשתמש בכלים המיועדים להכשרה במשך עשרים וארבע שעות לפני הכשרתם. וטוב לכתחילה להכשיר את הכלים בשעה שעדיין החמץ מותר באכילה ולא ימתין עד לרגע האחרון, כיון שאחר שעת איסור חמץ דיני ההגעלה חמורים יותר (שו"ע רמ"א תנב סע' א ב).
כז. טעם לפגם - טוב להניח בתוך כלי ההגעלה אפר או מעט סבון וכד' בכדי לפגום את הטעם של המים. אך לא ישים הרבה, שאם הפכו המים כעין ציר, אפילו אם הוא מחמת האפר או הסבון, פסולים להגעלה (עיין כה"ח שם זן, חן).
כח. מים רותחים - אין להגעיל אלא במים רותחים, ואם נחו המים מרתיחתם - ימתין עד שירתחו שוב, או יניח בתוכם אבן לוהטת שתרתיח את המים. (רמ"א שם סע' א, ו).
כט. ישגיח שבכל פעם שהוא נותן את הכלי לתוך היורה יעלו המים בועות. (שם).
ל. מים עכורים - אם הגעיל הרבה כלים עד שנעכרו המים כעין ציר, אין מגעילין עוד בהם. (רמ"א תנב סע' ה).
לא. הגעלה בצבת - אם מגעיל על ידי צבת שמחזיק בה את הכלי, צריך לרפות את הכלי ולחזור ולתפסו, דאם לא כן הרי לא באו מימי ההגעלה במקום הצבת. (שו"ע תנב סע' ד).
לב. הגעלה בסל - טוב להניח כלים להכשרה בתוך סל רשת, ולא יניח כלים הרבה בפעם אחת לתוך הכלי שהוא מגעיל בו, כדי שלא יגעו זה בזה, דאם כן, במקום נגיעתן אינן נגעלין. (רמ"א תנב סע' ג).

סכו"ם
לג. סכו"ם שאין להם קת עץ או פלסטיק - הכשרם בהגעלה, ואפשר גם לשפוך עליהם מים רותחים מתוך מיחם שרתחו בו המים, אך לא מתוך תרמוס או כלי אחר שלא רתחו בו המים. (שו"ע תנא סע' ג).
לד. סכו"ם שהשתמשו בהם לטיגון או שחתכו בהם דבר חם מאד צריכים הגעלה בכלי ראשון, ואי אפשר להסתפק בעירוי מכלי ראשון. (שו"ע שם. מ"ב ס"ק יט). ויש מחמירים ללבן באש סכין שטיגנו בו.
לה. סכיני צליה ושיפודים - או רשת צליה - צריכים ליבון (עי' ר"ת פסחים דף ל' ע"ב תוד"ה: "והלכתא", ועיין לרי"ף שם עמ' ח' ולר"ן שם, ב"י ושו"ע תנא סעי' ד' ששיפוד צריך ליבון ועיין למ"ב שם ס"ק כ"ח שרוב הפוסקים סוברים שחמץ שמו עליו ואין אומרים 'היתרא בלע', עכ"ז לפעמים מצרפים סברה זו כבסעי' י"א גבי מחבת, ועיין לכה"ח שם ס"ק ט"ז, סי' ס"י, לדעת המקילים המוזכרים ברמ"א, ובס"ק ק"מ היינו שרוב הפוסקים דעתם להחמיר ואם ישנה סברה נוספת אזי מצרפים לקולא ולפיכך מחבת של גויים צריך ליבון לכו"ע).
לו. נהגו שלא להכשיר סכו"ם שיש להם קת עץ וכד'. (כה"ח שם ס"ק לז מ"ב ס"ק כ"ג)
לז. מצקת - יש להכשירה במים רותחים בסיר שנמצא ע"ג האש כיון שלפעמים מכניסים אותה לסיר הנמצא על האש והריהי ככלי ראשון. ודבר זה הוא חומרה בלבד.

סירים
לח. סירי אלומיניום - צריכים הכשרה על ידי הגעלה, ומאחר ומצוי בתחתיתם כעין גומות שחורות צריך לנקותם היטב לפני ההגעלה. ואם נשארו כתמים ללא ממשות, אין הם מעכבים. ואם יש בהם ממשות - אפשר לשורפם באש (שו"ע תנא סע' ג. מ"ב שם ס"ק כד. כה"ח שם ס"ק מח).
לט. סירי אמאיל - אפשר להגעיל סירי אמאיל ברותחין, וטוב להגעילם ג' פעמים. (שו"ע תנא סע' כג ורמ"א. כה"ח שם ס"ק רפח. שו"ת חת"ס יו"ד ב, קיג. שו"ת רב פעלים ג, או"ח סי' כח). ואם משתמשים בהם על האש ממש כמו מגשי אפיה - אין להם הכשר.
מ. סירי טפלון - רצוי לא להגעיל מחבתות וסירי טפלון בגלל שלפעמים מבשלים בהם ללא נוזלים. ואם ילבנו אותם יתקלקל הציפוי. על כן אין להכשירם כלל.
מא. סיר לחץ - אפשר להכשיר סיר לחץ על ידי הגעלה, וגם הגומי שבשפתו צריך הגעלה וניקוי, ורצוי להחליפו. ואם יש בסיר הברגות וחריצים שקשה לנקותם, אין מועילה הגעלה. ויעשו שאלת חכם.
מב. סירי אפיה ומגשי תנורים - צריכים הכשרה על ידי ליבון, אולם מכיוון שאין הם יכולים לעמוד באש עד שיאדימו - אי אפשר להכשירם, ויניחם עם כלי החמץ. ומי שיש לו צורך בהם, ירכוש כלי אפיה מיוחדים לפסח.
מג. סיר שמחממים בו יבש - דינו כדין מגשי אפיה, שצריכה ליבון.
מד. כלי שצריך ליבון ממש דהיינו שיתזו ממנו ניצוצות, אינו יכול להסתפק בליבון קל. (עיין רמ"א תנא סע' ד).
מה. מחבת - בדרך כלל קשה לנקות את המחבת באופן יסודי, ולכן מן הראוי לרכוש אחרת לפסח. והרוצה להכשירה צריך ללבנה ליבון קל, דהיינו להניחה על האש ללא מים ולחמם אותה בחום גדול, עד שאם יניח עליה קש מן העבר השני, הוא ישרף. כל זאת בתנאי שיצליח לנקות אותה היטב גם מבחוץ. (שו"ע תנא סע' יא ורמ"א. מ"ב ס"ק סז).
מו. סיר גדול - כשרוצים להגעיל סיר גדול, מלבנים אבנים ומניחים בתוכו, ושופכים עליהם מים רותחין מכלי ראשון, אחר כך מגלגלים את הכלי הגדול כדי שתגיע ההגעלה לכל מקום. (שו"ע תנא סע' כא ורמ"א. שו"ע תנב סע' ו).
מז. יש עוד אפשרות להגעיל כלי גדול על ידי שמרתיחים בתוכו מים ומכניסים לתוכו אחר כך גוש ברזל אבן או לוהטת עד שהמים הרותחים גולשים על שפתו.
מח. הרוצה להגעיל דוד של מים חמים, ויש לו ברז בקרקעיתו, יעשה שאלת חכם.
מט. חצי כלי - אפשר להגעיל חצי כלי, ואחר כך להפכו ולהגעיל חציו השני.
נ. מכסה הסיר - צריך להכשיר את מכסה הסיר כמו הסיר עצמו, וצריך לנקות היטב בכל מקום בו יש קפלים. (עיין שו"ע תנא סע' יד).
נא. ידיות - ידיות הכלים צריכות הכשר. ואם הן אינן נכנסות לתוך הסיר הגדול, יכול להכשירם בשפיכת רותחין עליהם. ואם יש בהם ברגים יש לנקותם היטב לפני ההכשרה או ללבן ליבון קל, וטוב לשאול בענין זה שאלת חכם. (שו"ע תנא סע' יב ורמ"א. כה"ח שם ס"ק קנב).

כלי זכוכית
נב. סירי זכוכית - אין להם הכשרה. ואף המתירים להכשיר כלי זכוכית לא התירו בזכוכית שלנו שמוסיפים לה חומרים שונים בעת יצירתה. (שו"ע תנא סע' כג). בדיעבד, שבישל בהם בפסח - יעשו שאלת חכם.
נג. כוסות זכוכית לחם - שהשתמשו בהם בחמין בחמץ, מכשירים בעירוי רותחין מכלי ראשון. ונוהגים להחמיר ולא מכשירים זכוכית שהשתמשו בחמין.
נד. כוסות זכוכית לקר - כלי זכוכית שהשתמשו בהם רק לשתיה קרה רגילה די להם שטיפה דהיינו שידיחם וישפשפם היטב במים כדי להסיר ולמרק האיסור הדבוק בהם בעין ואחר כך חוזרם ושוטפם במים ללא שפשוף (כה"ח שם ס"ק רצ"ג משם ר"ז).
נה. כוסות זכוכית למשקה חריף - כלי זכוכית שהשתמשו בהן עם משקה קר חריף כגון בירה, ויסקי וכד', משרים אותם במים קרים ג' ימים מעת לעת או שופכים עליהם מים רותחין מכלי ראשון. (עיין שו"ע תנא סע' כו רמ"א ונו"כ שם. בא"ח צו סע' יד. שו"ת רב פעלים ג, או"ח סי' כט).
נו. עירוי - כיצד מכשירים על ידי עירוי ג' ימים? ממלאים קערה גדולה במים ומכניסים לתוכה את כלי הזכוכית, וישאירם בתוך המים עשרים וארבע שעות ויותר, לאחר מכן יחליף המים, ימתין שוב עשרים וארבע שעות וכן בפעם השלישית ובכך הוכשרו. (שו"ע יו"ד קלה סע' יב).
נז. אם לא החליפו את המים והיו הכלים במים כמה ימים אין זה נחשב אלא כיום אחד. וכן אם שפכו המים לפני שעברו עשרים וארבע שעות אין זה אפילו יום אחד. (שו"ע שם).
נח. כלי הצריך עירוי ג' ימים - ניתן להכשירו על ידי הגעלה.

שולחנות
נט. שולחן סלון - צריך לשטוף היטב. ואם לפעמים אוכלים עליו ללא מפה - טוב להחמיר ולערות עליו מים רותחים. ואם יודע שאין דרכו להשתמש בשלחן ללא מפה, או שלא אוכלים עליו חמץ חם - אין צריך לערות עליו רותחין. ובכל מקרה טוב לכסותו במפת מנילון או לכל הפחות במפה רגילה.
ס. שולחן מטבח - יש לנקותו היטב ולערות עליו רותחין. טוב לכסותו בנוסף לכך בכסוי שיהיה הדוק עליו במשך ימי החג.
סא. שולחן לישה - שולחן שערכו עליו בצק או שבלע מרותחין, יניח עליו אבן או ברזל מלובן ויערה עליו רותחין. (עיין שו"ע תנא סע' יז ונו"כ שם). ואם יש חשש שיתקלקל, יערה עליו רותחין מכלי ראשון ללא אבן מלובנת ויכסהו במפה כל החג.
סב. כיסוי לשולחן - יש נוהגין שלא להשתמש בשולחנות בפסח גם אחר ההכשר, אלא בפריסת מפה או דבר אחר. אמנם שולחנות שיש בהם חריצין חייב לכסותם אחרי ניקוי יסודי. (מ"ב שם ס"ק קטו. כה"ח תנא ס"ק רלה).
סג. מפות שולחן - יש לכבס במים רותחין. מפות שאי אפשר לכבס ברותחין - יכבסו במים קרים או פושרים עם אבקת כביסה. (בא"ח צו יא). אחר כך יפרסו מפת נילון על מפה זו (עיין פמ"ג סי' תנ"א ס"ק ל', שו"ע יו"ד סי' קל"ה סעי' י' ועי"ש בב"ח).

שיש וכיורים
סד. כיור חרסינה - מנקים אותו בכל החורים והסדקין, מיבשים אותו, ואחר כך מערים עליו מים רותחין. וניתן להכשירו אף על פי שהוא עשוי חרס כיוון שהוא בד"כ בולע חמץ פגום שאינו ראוי לאכילה. יש מחמירים ואחרי ההכשרה הנ"ל מכסים אותו במכסה פלסטיק או מתכת ותבוא עליהם ברכה. (עיין שו"ע יו"ד קה סע' ב. כה"ח תנא ס"ק טוב, כ, פד, פה. מ"ב ס"ק יא, לז).
סה. מי שרגיל להשרות את כלי החמץ במים חמים בתוך הכיור - יכשירם כנ"ל ואחר כך חייב לכסות את הכיור במכסה פלסטיק כנ"ל.
סו. טוב לכסות בגבס את חיבור הכיור לשיש. ואם יש בכיור סדקים - ימלאם בחומר איטום או בגבס שעמיד למים.
סז. כיור מתכת - מנקים בכל החורים והסדקין ואחר כך מערים עליו מים רותחין. (שו"ע תנא סע' ה).
סח. משולשים שבכיור - אפשר להגעילם ברותחין בין אם הם עשויים מתכת ובין אם הם עשויים פלסטיק. אמנם יש לנקות היטב את כל החורים הנמצאים בהם, או אם הם מתכת - אפשר לשרוף את החורים. ונהגו להחליפם. (שם).
סט. שיש - יש לנקות היטב את השיש ואחר כך לערות עליו מים רותחין. אם מצויים בו חורים או סדקים - יסתמום בגבס וכדו', עם כל זאת, טוב לכסותו בנייר כסף או בנילון וכד'. (שו"ע תנא סע' ח).
ע. שיש שערכו עליו בצק או שבלע מרותחין, יניח עליו אבן או ברזל מלובן ויערה עליו רותחין. (עיין שו"ע תנא סע' יז ונו"כ שם). ואם יש חשש שיתקלקל - יערה עליו רותחין מכלי ראשון ללא אבן מלובנת ויכסהו במפה.
עא. שיש מלאכותי - אין לו הכשר וצריך לכסותו אחר הניקוי ועירוי רותחין. (מדין כלי חרס).

כירים תנורים ופלטה
עב. תנורי אבן - תנורים וכירים הבנויים מאבנים ולבנים, אפשר ללבנם ולהכשירם לפסח. וטוב לשאול חכם כיצד לעשות זאת. (שו"ע תנא סע' ח).
עג. תנור אפיה - אין להכשיר תנור אלא בשעת הדחק, מכיון שבתוך דפנות הדלת מתאסף חמץ בעין. וגם התנור עצמו צריך ליבון עד שינתזו ניצוצות, ובתנורים שלנו אי אפשר לעשות דבר זה, ומה גם שיש לדון על אופן ההכשרה של הזכוכית שבדלת התנור - על כן אין להכשיר לכל סוגי התנורים אלא בשעת הדחק ורק אחרי שישאלו שאלת חכם.
עד. מוסדות ומפעלים שנאלצים להשתמש בתנור בפסח - אין להכשירו אלא על דעת רב מומחה לדבר שידריך כיצד להכשיר את התנור. שלכל תנור דינים משלו. וצריך לבודקו בכל החריצים ולכסות את הדלת והחלק הפנימי בנייר כסף.
עה. אע"פ שאין משתמשים בתנור בפסח, חייבים לנקותו כמו כל הכלים ולכסותו או להדביק עליו נייר דבק כדי שלא יפָּתח.
עו. מגשי אפיה - ממתכת שמשתמשים בהם בלי מים, צריכין ליבון. והליבון צריך להיות לכתחילה ליבון חזק עד שיהיו ניצוצות ניתזין ממנו. ומגשי אפיה שיש עליהם ציפוי אמאיל אינם ניתנים להכשרה. (שו"ע תנא סע' א).
עז. מיקרוגל - לכתחילה אין להכשירו כמו תנור. ובשעת דחק יש לבצע ארבע פעולות כדי להכשיר מיקרוגל: א) לנקותו היטב במטלית לחה. ב) להמתין 24 שעות ללא שימוש. ג) להרתיח בתוכו צלוחית מים עד שיתאדו מתוכה כל המים. ד) במשך הפסח יש לחמם בו מוצרים רק כשהם בכלים סגורים.
עח. כיריים של גז - יש לנקות את כל החלקים היטב, את החצובות יש ללבן ליבון קל. על מכסה הגאז הכפתורים ומושב הכיריים יערה מים רותחים. עם כל זה טוב לצפות את מושב הכיריים הכפתורים והחצובות בניר כסף. (שו"ע תנא סע' ד ורמ"א. שו"ת רב פעלים ד, או"ח סי' יז כה"ח שם ס"ק שיד).
עט. קולט אדים - או ארון הנמצאים מעל הכירים, וכשמרתיח סיר עם מים על הכירים מגיע הקולט או הארון לחום שהיד סולדת בו (42 מעלות), ישפוך עליהם מים חמים ויצפה בנייר כסף למשך הפסח (לא תעזור צביעה במקום כיסוי).
פ. אם לא כיסה, אך עברו 24 שעות מאז שבישל חמץ ה"ז נותן טעם לפגם והאוכל מותר בדיעבד.
פא. פלטה חשמלית - הכשרתה על ידי ניקוי ועירוי רותחין מכלי ראשון, וכמובן יעשה כן כאשר היא מנותקת מהחשמל. אחר כך יחמם את הפלטה לשעתיים ויכסה אותה בנייר כסף.
פב. פלטה שמחממים עליה חמץ ישירות וכגון שמניחים עליה חלות מערב שבת, הרי היא כמו תנור שצריכה ליבון ואי אפשר להכשירה לפסח.

כלים שונים
פג. כלי עץ - נוהגים לא להכשיר כלי עץ בגלל שיש להם הרבה סדקים. ובכל מקרה אם רוצה להכשירם - יכשירם בהגעלה. (שו"ע תנא סע' יז. ביאור הלכה שם).
פד. כלי עץ וכד' שליטשו אותו במקום להגעילו - לא עשה כלום.
פה. מרדה העשוי עץ - אין לו תקנה. (שו"ע תנא סע' יט).
פו. כלי פלסטיק - שאין בהם חריצים דינם ככלי מתכות וכפי בליעתם כך הכשרם.
פז. כלי חרס ואבן - כל כלי חרס שבישלו בו או הגישו בו חמץ, אסורים בשימוש בפסח ולא יועיל להם שום הכשר, לכן יש להצניעם כנ"ל. (שו"ע תנא סע' א).
פח. כלי חרסינה - או פורצלן אין להם הכשר, לכן ישטפם ויצניעם בארון נעול עד לאחר הפסח. (שו"ע תנא סע' כג).
פט. קערת לישה - משטח שבמשך השנה עורכים עליו בצק וכן קערה שלשים בה בצק - נוהגים שלא להשתמש בו בפסח אפילו על ידי הגעלה.
צ. מדיח כלים - יש לנקות את המסננת ואת המגשים והרשתות ורצוי להחליפם. אחר כך יש להפעיל את המדיח פעם אחת בלי כלים בחום המקסימלי.
צא. מקרר - צריך שטיפה וניקוי במים וסבון. ואם יש מקום שיש בו חמץ ואי אפשר לנקותו, כגון בחריצים שבדלת או בין הגומי לדלת - ישפוך שם אקונומיקה או חומר אחר בכדי שיפסל החמץ ממאכל. (רמ"א תנא סע' כז).
ידיות המקרר צריכות ניקוי ועירוי מים חמים. (רמ"א שם. מ"ב ס"ק קסא. כה"ח שם ס"ק שיד).
צב. המיקסר - מחולק לשני חלקים: א) המנוע - עלול להיות בו חמץ שיכנס בו בחורים ובסדקים, ולכן צריך לנקותו היטב במברשת דקה. ואם אי אפשר - יש לעוטפו בנילון. ב) חלקי המיקסר שבהם טוחנים - ינקה אותם היטב ויערה עליהם מים רותחים, ויש שמצריכים הגעלה ממש, וטוב לחוש לדבריהם. (שו"ע תנא סע' כא. ש"ך יו"ד קלה ס"ק לג).
צג. מטחנת קפה - צריכה הכשרה כדלעיל.
צד. רשת שמולחים עליה בשר - אם בכל השנה המלח היה נקי מחמץ - אינה צריכה הכשרה אלא רחיצה, ואם מסופק בענין המלח - יגעיל. אמנם אם היא מעץ נוהגים להחמיר ולא להכשירה. (שו"ע תנא סע' י ורמ"א).
צה. ארונות מטבח - שמניחים בהם חמץ צריכים ניקוי בלבד, וטוב לשטוף אותם במים חמים עם חומר ניקוי, בכדי שאם ישאר חמץ בפינות הוא יפגם מאכילה. אם המדפים מצופים טוב לצפות את המדפים אחרי הניקוי בניר חדש. (שו"ע תנא סע' כ. מ"ב ס"ק קיג. שעה"צ ס"ק קמא).
צו. ברזים - צריכים ניקוי ועירוי מים חמים. (רמ"א תנא סע' כז. מ"ב ס"ק קסא. כה"ח שם ס"ק שיד).
צז. גביע קידוש - והצלחת שלו צריכים הגעלה בגלל פירורי הלחם המתערבים לפעמים ביין על השולחן. (רמ"א תנא סע' ו, כא.).
צח. בקבוק תינוק - טוב להחליף, כיוון שהוא בולע חמץ רותח, ואם רוצה להכשירו צריך הגעלה בכלי ראשון.
צט. מימיה - אם השתמשו בה בחמץ ממש צריכה הגעלה. ואם לא השתמשו בה בחמץ, די בשטיפה. בית מימיה העשוי בד צריך להופכו ולנקותו היטב במים עם סבון.
ק. תרמוס - צריך פירוק, ניקוי ועירוי רותחין, אמנם אם השתמשו בו בחמץ ממש, אי אפשר להכשירו כיוון שדינו כדין כלי זכוכית.
קא. שינים תותבות - ישטפם וינקם במתינות, יום לפני פסח (ולא בערב פסח), ויערה עליהם מים חמים מכלי שני אף על פי שאין היד סולדת בהם כדי שלא יתקלקלו.
קב. מברשת שינים - טוב לקנות חדשות כיון שבין הפינות מצטברים פירורי מזון.
קג. משחת שינים - יש לנקות משחה הכשרה לפסח. ובכל השנה גם כן יקנה משחה כשרה.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il