ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
וברש"י - להנאתך ולטובתך. וצריך להבין א) מה ההנאה והטובה שבדבר ב) הן הדבר נחשב לנסיון, מה אם כן הנסיון בשעה שהובטחה הנאה וטובה.
עלינו להסביר דבר שלכאורה תמוהה. עד הציווי של הקב"ה לא מסרה לנו התורה כל פרט על אורחות חייו של אברהם והתנהגותו. על נח, לפני שהקב"ה פונה אליו, אנו מוצאים הסבר "ונח מצא חן" גם אם לא מוסבר לנו במה הוא מצא חן. ברם העמדת הדברים זה לעומת זה: "כי רבה רעת האדם וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום" מצד אחד "ונח מצא חן" מאידך. הדעת נותנת שכל אותו רע במעשה ובמחשבה - לא היה אצל נח. לא מצאנו שהתורה תגנה את דורו של אברהם ולא את השבחים של אברהם. מה שידוע לנו הוא מאגדות חז"ל על הדור ועל אברהם והמאבק שביניהם.
ונראה: גילויו של אברהם בא בעיקר בארץ ישראל וזהו אולי גם כלול בהבטחה: "אל הארץ אשר אראך", שם יראו את אברהם בכל גילויו ותפארתו. היות וכל היצירה היתה "בשביל ישראל שנקראו ראשית" שאברהם הוא הראשון ל"ראשית" זו. על כן לא ספרה התורה את שבחי אברהם עד בואו לארץ ישראל וגם כאן - מעשיו הם הם שבחו. וזהו לטובתו ולהנאתו, כי כאן גם יזכה להתגלויות אלקיות שחו"ל אינה יכולה ואינה מסוגלת לגילויים אלה.
עבור אברהם היה זה נסיון גדול. הוא שראה את עצמו כעפר ואפר, אינו מחפש כבוד וגדולה, האם עליו ללכת למקום שיזכה בו לפרסום? הן פרסומו הוא, ניגוד לדרכו לפרסם גדולת ה' וקטנות האדם.
(התשמ"ו)
ב'
גם הנסיון הראשון המפורש בתורה וגם הנסיון האחרון, היה על אברהם לנחש ולמצוא את היעד. בנסיון הראשון: "אל הארץ אשר אראך", בלי להגיד לו אם זה בצפון בדרום או במזרח, ובנסיון האחרון: "על אחד ההרים אשר אמר אליך". ואם בנסיון האחרון היתה "אמירה" בראיית ענן על ההר, דבר שרק אברהם ויצחק ראו ואילו ישמעאל ואליעזר לא ראו, מזה הבין אברהם שזהו המקום, בנסיון הראשון לא אמירה ולא ענן אלא משאלתו של אברהם, לפי דברי המדרש, היא היא שקבעה את המקום, הן כך תארו את הדבר רבותינו ז"ל: "ר' ירמיה אומר בשעה שהיה אבינו אברהם מהלך בארם נהריים ובארם נחור וראה בני אדם אוכלים ושותים ופוחזים, אמר הלואי לא יהא חלקי בארץ הזאת, כיון שהגיע לסולמא של צור וראה בני אדם עסוקים בניכוש בשעת ניכוש, בעידור בשעת עידור, אמר הלואי יהא חלקי בארץ הזאת - אמר לו הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת" (ילקוט שמעוני, יב').
מי שהכתוב מעיד עליו: "וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורותי", הבין יפה מאד, כי מה שהקב"ה אמר לאדם הראשון: "בזעת אפך תאכל לחם", איננה קללה ולא עונש, אלא צורך חיוני, אחרי שטעם טעמו של חטא - שלא יתדרדר יותר "טוב תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון", היגיעה בתורה היא תבלין כנגד יצר הרע והיגיעה של עולם "בזעת אפך" משכחת אף היא עון. ועם כן במקום שחיים פוחזים - מקום עון הוא, מקום שעמלים בניכוש ועידור - יכולה להיות קדושה.
(התשנ"ה)
ג'- "לך לך מארצך"
גדול הנאמר באברהם ממה שנאמר בנח. הגם ששם הקדים שבחו פעמיים: "ונח מצא חן", "איש צדיק תמים היה בדורותיו", ואילו אצל אברהם לא הכרזה על מציאות חן ולא פירוט ותיאור אישיותו, אבל איך אנו מזכירים יום יום בתפילתנו "אשר בחרת באברם הוצאת מאור כשדים", יש כאן "בחירה" והיא האומרת את הכל. "אשר תבחר". מאשר הוא זה שנבחר. גדול הוא לעין ערוך מזה שמצא חן.
מציאת חן, היא יחסית, מציאת חן היא ארעית, בחירה היא החלטית, בחירה היא נצחית. נח מצא חן וזכה לחסד אלוקי שניצל מהמבול לא רק הוא אלא גם בניו שלא כולם היו ראויים לכך, אולי מישום כך היה שבע רצון בחסד שנעשה עמו ולא ביקש חסד על דורו. אברהם, הוא היה מקור החסד נתן דעתו על בני דורו לזכותם ולקרבם ליוצרם ובוראם. דרש חסד מהקב"ה עבור כאלה שלא היו ראויים לחסד כי הם היו ההפך ממידה זו, על כן זכה ונבחר.
ה"לך לך מארצך" זוהי ההכרזה הגדולה ביותר, פירוט אישיותו הממצה "אשר בחרת באברהם", הוא הראוי לפלטין של מלך. למענו ולמען זרעו אחריו נברא העולם. "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם - באברהם". עשרה דורות מאדם עד נח - לא בזכותם ולא למענם נברא העולם. עולם חסד יבנה, עשרה דורות מנח עד אברהם, עד בואו והתגלותו של יסוד החסד - אברהם - יסודו של עולם, על כן לך לך מארצך - למקום שממנו הושתת העולם.
(התשנ"ו)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
