אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

לגירסת הדפסה

גמרא, רש"י ותוספות, על מסכת סנהדרין, דפים לב - מח

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].

שאלות על גמרא ורש"י

1. שתי ספינות עובורת בנהר ופגעו זה בזה ויכולים לעבור רק זה אחר זה למי דין קדימה? (לב:)

א. אין שייך בזה קדימה אלא שיש לעשות פשרה ביניהן.
ב. תידחה טעונה מפני אינה טעונה ותידחה קרובה מפני אינה קרובה.
ג. תידחה אינה טעונה או אינה קרובה מפני טעונה או קרובה, ובשתיהן שוות הטל פשרה ביניהן.
ד. ספינה גדולה קודמת לספינה קטנה וכן מהירה יותר לשאינה מהירה.

2. היכי דמי טועה בשיקול הדעת? (לג.)

א. כגון דפליגי תרי אמוראי או תנאי ולא הוכרע ההלכה וסוגיא דשמעתתא אזלי כחד.
ב. שודא דדיינא.
ג. כגון דבר התלוי באומדנא דמוכח וטעה באומד הדעת.
ד. כגון המדמה מילתא למילתא וטעה לדמות דבר שאינו דומה כלל.

3. במה שונה דין המסית משאר דיני נפשות לענין היוצא מבי"ד זכאי או חייב? (לג:)

א. במסית בין יוצא מבי"ד חייב או זכאי אין מחזירין אותו.
ב. במסית, יוצא מבי"ד זכאי מחזירין אותו, ויוצא מבי"ד חייב אין מחזירין אותו.
ג. במסית, יוצא מבי"ד זכאי אין מחזירין אותו, ויוצא מבי"ד חייב מחזירין אותו.
ד. במסית בין יוצא מבי"ד חייב או זכאי מחזירין אותו.

4. שני דיינים שאמרו טעם אחד משני מקראות או שני טעמים ממקרא אחד - מה הדין? (לד.)

א. אין מונין להם אלא אחד.
ב. מונין אותם כשנים.
ג. טעם אחד משני מקראות - אין מונין אלא אחד, שני טעמים ממקרא אחד - שנים.
ד. טעם אחד משני מקראות - שנים, שני טעמים ממקרא אחד - אין מונין אלא אחד.

5. סומא באחת מעיניו האם כשר לדיני ממונות ולנגעים? (לד:)

א. בדיני ממונות לכו"ע כשר ובנגעים מחלוקת, לר' מאיר פסול ולחכמים כשר.
ב. בין בדיני ממונות ובין בנגעים מחלוקת, לר' מאיר פסול ולחכמים כשר.
ג. בנגעים לכו"ע פסול ובדיני ממונות לכו"ע כשר.
ד. בנגעים פסול לכו"ע, ובדיני ממונות מחלוקת, לר' מאיר פסול ולחכמים כשר.

6. אשרו חמוץ - אשרו דיין המחמץ את דינו - מה הכוונה? (לה.)

א. אשרי הדיין המלינו לדיני נפשות ואינו גומרו בו ביום כדי להוציאו לאמיתו.
ב. אשרי הדיין המטעים את דבריו בטעמים אמיתיים כדי להוציאו לאמיתו.
ג. אשרי הדיין שמעדיף לעשות פשרה ולא מעמיד עצמו על דין תורה.
ד. אשרי הדיין הנזקק לתובע תחילה.

7. על איזה חכמים נאמר שהי' בהם "תורה וגדולה במקום אחד"? (לו.)

א. משה, דוד, ושלמה.
ב. רבי, ר' עקיבא, ור' אלעזר בן עזריה.
ג. משה, רבי, רב אשי.
ד. משה, שמואל, ושאול המלך.

8. האם יכולים הרב ותלמידו לישב יחד בדין? (לו. - לו:)

א. בדיני ממונות יושבין אבל לא בדיני נפשות.
ב. תלמיד שאינו צריך לסברת הרב יושב ונמנין כשנים, אבל בצריך לסברתו נמנה כאחד ואפי' בדיני ממונות.
ג. יושב בין בדיני ממונות ובין בדיני נפשות ונמנין כשנים ואפי' צריך לסברת רבו.
ד. אינו יושב עמו אפי' בדיני ממונות ואפי' אינו צריך לסברת רבו.

9. מתי פתחה הארץ את פיה לטובה? (כג.)

א. כשפתחה את פיה לקבל דמו של הבל.
ב. כשפתחה את פיה לקבל קרח ועדתו.
ג. כשפתחה את פיה וקיבלה הארון וכליו בימי חרבן הבית.
ד. כשפתחה את פיה לבלוע תרומת הדשן שליד הכבש של המזבח.

10. על מי נאמר שאדם הראשון "שמח בתורתו ונתעצב במיתתו"? (לח:)

א. ר' אליעזר.
ב. משה רבינו.
ג. שלמה המלך.
ד. ר' עקיבא.

11. מפני מה זכה עובדיה לנביאות? (לט:)

א. מפני שכשר היה.
ב. מפני שהחביא מאה נביאים במערה.
ג. מפני שהיה ירא אלקים מאוד.
ד. מפני שדר בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם.

12. מה בין חקירות לבדיקות? (מ.)

א. חקירות הם מה"ת ובדיקות רק מדרבנן.
ב. בחקירות אם הכחישו עצמם עדותן טבלה, ובבדיקות אפי' הכחישו עצמם עדותן קיימת.
ג. חקירות יש שבע ובדיקות הם שלשה.
ד. חקירות אם אמר איני יודע עדותו בטילה, ובבדיקות אפי' אמר איני יודע עדותו קיימת.

13. מי הוא החכם שנקרא "בן זכאי" - למסקנא? (מא. - מא:)

א. חכם הנקרא ע"ש אביו ואין זה רבן יוחנן בן זכאי.
ב. רבן יוחנן בן זכאי ובסוף ימיו נקרא רק בן זכאי.
ג. רבן יוחנן בן זכאי ונקרא כן בתקופה שהי 'עדיין כתלמיד היושב לפני רבו.
ד. ר' יצחק אחיו של רבן יוחנן בן זכאי.

14. אין אומרים בדיני נפשות נזדקן הדין - מה הכוונה? (מב.)

א. שאסור להמתין בדיני נפשות משום עינוי הדין.
ב. שאין אומרים "חכם דינא" שיפה העמדנו על בוריו ואין לעיין בה יותר.
ג. שאין אומרים "קש דינא" דהיינו שהדין עמוק וקשה וצריך להמתין בה.
ד. שבדיני נפשות פותחין מן הצד ולא מן הזקן, שהוא ראש הבי"ד.

15. למה מרחיקין בית הסקילה ממקום הבי"ד? (מב:)

א. דלא מיתחזי בי"ד רוצחין, א"נ כי היכי דתיהוי ליה הצלה שימצאו ראיה לזכות לפני מיתתו.
ב. משום שנאמר "הוצא את המקלל".
ג. כדי שיהיה לו שהות להתודות ולחזור בתשובה.
ד. משום עינוי הדין.

16. היוצא ליהרג שאמר יש לי ללמד על עצמי זכות - האם מחזירין אותו? (מג.)

א. אם יש ממש בדבריו מחזירין ואם לאו אין מחזירין, אפי' פעם ראשונה.
ב. בפעם ראשונה ושניה מחזירין אפי' אין ממש בדבריו, ואח"כ רק אם יש ממש בדבריו מחזירין.
ג. אפי' אין ממש בדבריו מחזירין ואפי' ארבע וחמש פעמים.
ד. אין מחזירין עפ"י דבריו לחוד.

17. מה יותר גדול, תלמוד תורה או הקרבת תמידין? (מד:)

א. תלמוד תורה.
ב. הקרבת תמידין.
ג. שניהן שווים.
ד. בזמן הבית - הקרבת תמידין, בזמן הזה - תלמוד תורה.

18. מה נעשה עם האבן שסקלו בה את החייב סקילה? (מה:)

א. החזירו אותה לבית דין שתהא מוכנה לסקילה הבאה.
ב. קוברין אותה בקברו של הנסקל.
ג. קוברין אותה בתפיסתו של הנסקל דהיינו תוך ד' אמותיו אבל לא בקברו.
ד. מוליכין אותה לים המלח כיון שנאסרה בהנאה.

19. מי שבקש שלא להספידו לאחר מותו האם שומעין לו - למסקנא? (מז.)

א. איבעיא דלא איפשטא.
ב. אין שומעין לו, דהספידא יקרא דחיי הוי.
ג. לר' מאיר אין שומעין לו, ולחכמים שומעין לו.
ד. שומעין לו, דהספידא יקרא דשכבי הוי.

20. למי נותנים נכסיהם של הרוגי מלכות והרוגי בי"ד? (מח:)

א. הרוגי מלכות למלך, והרוגי בי"ד לבי"ד.
ב. הרוגי מלכות ובי"ד ליורשים - לת"ק, ולר' יהודה נכסיהם למלך.
ג. לת"ק הרוגי מלכות - למלך, והרוגי בי"ד ליורשים, ולר' יהודה בשניהם ליורשים.
ד. לת"ק הרוגי מלכות - למלך והרוגי בי"ד ליורשים, ולר' יהודה בשניהם למלך.

שאלות על תוספות

21. מה המקור למנהג להדליק נרות במילה? (לב: ד"ה אור)

א. מדאיתא דהרגיל בנר הויין ליה בנין תלמידי חכמים.
ב. מדכ' שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב.
ג. מן הסימן שהי' נוהג מימי קדם להדליק נר במילה כמ"ש "אור הנר בברור חיל" וכו'.
ד. מדכ' כשנולד משה נתמלאה כל הבית כולו אורה ומשה נולד מהול.

22. מורד במלכות שחייב מיתה - האם צריכים לדונו בדין? (לו. ד"ה רבה)

א. אין צריך לדונו ומותר להורגו מיד.
ב. צריך לדונו ומ"מ גומרין דינו בו ביום בין לזכות ובין לחוב.
ג. צריך לדונו ודינו ככל דיני נפשות.
ד. אין צריך לדונו בבי"ד של כ"ג אבל צריך לכה"פ בי"ד של ג' ומלך.

23. מי ששתה יין האם מותר לו להורות ולדון? (מב. ד"ה העוסקים)

א. דיני נפשות והוראות איסור והיתר - אסור, דיני ממונות - מותר.
ב. אסור להורות ולדון.
ג. מותר להורות אסור והיתר אבל אסור לדון.
ד. פחות מרביעית מותר להורות ולדון, יותר מרביעית אסור להורות ולדון אפי' דיני ממונות.

24. האם מותר ליתן שלום לחבירו בלילה? (מד. ד"ה חיישינן)

א. בעיר מותר ובשדה מקום שאין בני אדם מצויים אסור.
ב. מותר אפי' בשדה.
ג. אסור אפי' בעיר.
ד. בזמן הגמ' הי' אסור אפי' בעיר אבל בזמן הזה מותר בשדה ולא בעיר.

25. "גולל ודופק" - מה הם? (מז: ד"ה משיסתום)

א. לרש"י רוב מנין ובנין של המת ולר"ת רקב.
ב. לרש"י אהל המת ולר"ת הקבר.
ג. לרש"י גולל זה דף ה... של הארון ודופק זה הדפנות, ולר"ת גולל זה המצבה ודופק האבנים מהצדדים שמונח עליהם המצבה.
ד. לרש"י אהל המת ולר"ת הקבר.