1. "מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה" - האם זו עדות שאתה יכול להזימה? (ד"ה מעידין)

2. העידו שחייב גלות, והוא אומר מזיד הייתי - האם חייב גלות? נמק! (ד"ה מעידין 2)

3. העידוהו שחייב גלות, והוא אומר לא הרגתי - האם נאמן לתרץ את דבריו ולומר - "לא הרגתי שוגג אלא מזיד"? (ד"ה מעידין 2)

4. שונא שהרג, ויש רגליים לדבר שהיה שוגג - האם גולה? (ד"ה מעידין 2)

5. "מקדימין לאותה מיתה" - פרש לפי רש"י בסוגיין, רש"י בכתובות, ולפי ר"י! (כל)

6. מה דין בת כהן שזינתה? מה דין זוממיה? מה דין בועלה?

7. זוממי בת כהן שלא העידו על הבועל, או שהבועל קטן, איזו מיתה מתחייבים?

8. מניין שאין אומרים "עשה זה בן גרושה תחתיו"?

9. העידוהו שהוא מצרי שני, והוזמו - האם העדים ייפסלו לקהל, ומדוע? (בעינן)

10. ומה הסוקל אינו נסקל - פרש לפי רש"י ולפי ר"ת! (סומה)

11. א. על איזה לאו עוברים עדים זוממים? ב. האם לוקים על לאו זה, ומדוע? ג. כיצד נענשים עדים זוממים, ומניין?

12. בארבעה דברים אין מקיימים העדים דין הזמה - מה הם?

13. נחלקו תנאים האם תשלום כופר הוא דמי ניזק או דמי מזיק - הסבר את המחלוקת בשני אופנים!

14. האם עדים זוממים נמכרים בעבד עברי, ומדוע, כאשר: א. למי שהעידו עליו אין ממון ולהם יש ממון. ב. גם לו וגם להם אין ממון.

15. מה הוא המקור לשיטת רבי עקיבא שתשלומי עדים זוממים הם קנס?

16. כמה משלם עד זומם: א. כאשר הוזמו שניהם? ב. כאשר רק הוא הוזם?

17. כמה לוקה עד זומם, במקרים הנ"ל?

18. "משלישין במותו" - פרש את המילה "משלישין" לפי שני הפירושים ברש"י?

19. מה דין עד המודה: א. העדנו והוזמנו בבית דין פלוני. ב. העדנו והוזמנו בבית דין פלוני וחוייבנו ממון.

20. האומר "עדות שקר העדתי" - האם משלם לפי הס"ד ולפי המסקנה, כאשר: א. הוא לבדו הוזם (עיין ב"ח אות ג'). ב. שניהם הוזמו. ג. לא הוזם כלל (עיין ב"ח אות א').

21. מה היא "זכות ספיקה" של אשה בכתובתה? מה היא "זכות ספיקו" של איש? במה עדיפה זכות האיש מזכות האשה?

22. מעידים אנו... שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובתה - כיצד שמין את תשלומי העדים שהוזמו לפי רב חסדא ולפי רב נתן בר אושעיא?

23. האם במקרה הנ"ל מחייבים את העדים לשלם לאשה עבור שאר וכסות שזממו להפסידה? נמק! (ד"ה עידין)

24. המלוה את חבירו לעשר שנים - מה הטעם לומר כל"ק ששביעית משמטת, ומה הטעם של ל"ב שאינה משמטת? כמי פסק ר"ת?

25. מה הוא המקור לכך שמוסר שטרותיו לבית דין אינו משמט? (ד"ה המוסר)

26. המלוה לחבירו ורוצה שלא תשמטהו שביעית - האם יכול להתנות על כך?

27. המוכר לחבירו חפץ, ומתנה עמו "על מנת שאין בו אונאה" - מה הדין אם היה בו אונאה? (ד"ה על)

28. המלוה את חבירו סתם - לכמה זמן ניתנה ההלואה, במלוה בשטר ובמלוה בעל פה? ומה המקור לדין זה?

29. מה דין המקוה שנפלו לתוכה: א. ג' לוגין חסר קורטוב, שנפל לתוכו קורטוב יין, ומראיהן כמראה יין. ב. ג' לוגין חסר קורטוב, שנפל לתוכן קורטוב חלב, ומראיהן כמראה מים. ג. ג' לוגין, שנפל לתוכן קורטוב יין, ומראיהן כמראה יין.

30. חבית מלאה מים שנפלה לים הגדול - מה דין הטובל שם, ומדוע?

31. חבית מלאה יין שנפלה לים הגדול - מה דין הטובל שם, ומדוע? מה הדין כשנפלה לנהר? שים לב להבדל בין יין לבן ליין אדום!

32. "שלא השם המביאו לידי מכות מביאן לידי תשלומים" - פרש לפי רש"י ותוס'!

33. מדוע אין משלשין במלקות, ומדוע בממון משלשין?

34. אמרו המזימים "בחד בשבת עמנו הייתם, אבל בערב שבת הרג פלוני את הנפש" - מה דינם של העדים, ומה הנימוק לכך לפי רש"י ולפי תוס'?

35. מהו הדין כאשר אמרו המזימין "בחד בשבת עמנו הייתם, אבל": א. "בערב שבת גנב וטבחו ומכר" ב. "בשני בשבת גנב וטבח ומכר ונגמר דינו". ג. "בשני בשבת גזל".

36. מדוע לענין נפשות וקנס אדם נחשב בר חיובא רק לאחר שנגמר דינו, ולענין ממון הוא בר חיובא גם קודם לכן? עי' תוס' (ד"ה וכן) ורעק"א.

37. ר' יהודה אומר איסטטית היא זו... - הסבר את ההלכה לפי ר' יהודה על פי מסקנת רבא!

38. בעל דין שהביא עדים ונמצאו שקרנים, וחזר והביא עדים אחרים - האם יהיו נאמנים, לפי ר' יהודה ולפי חכמים, ומדוע?

39. מנין שאין עשדים זוממים נענשים עד שיגמר הדין על פיהם : א. במיתות בית דין. ב. במלקןת. ג. בממון.

40. מה הוא טעמו של ר' יוסי שרק בדיני נפשות אם נמצא קרוב או פסול עדותן בטלה, ולא בדיני ממונות?

41. עדים שבאו בזה אחר זה - מה הוא גדר צירופם לעדות אחת?

42. מה הדין כאשר באה כת עדים ולאחר כדי דיבור באה כת שניה : א. אם באחת הכתות נמצא עד קרוב או פסול. ב. אם אחת הכתות הוזמה ?

43. האם קרובי הערב כשרים להעיד בדיון שבין המלוה והלווה?

44. מי שנגמר דינו וברח ובא לפני בית דין אחר - אימתי סותרים את דינו?

45. האם סנהדרין נוהגת בחו"ל?

46. מה גדר המצוה של הושבת בתי דינים בארץ ובחו"ל?

47. הזורק אבן לרשות הרבים והרג הרי זה גולה - באיזה אופן מדובר לפי מסקנת הגמרא?

48. מה דין הזורק אבן לאשפה: א. דשכיחי בה רבים? ב. לא שכיחי בה רבים? ג. אינה עשויה ליפנות בה ואיכא דמקרי ויתיב?

49. האם חטיבת עצים למערכה נחשבת מצוה, ומדוע?

50. החובל בחבירו - חבאיזה אופן חייב מלקות, ובאיזה אופן אינו לוקה?

51. החובל בכותי - במה תלויה המחלוקת אם לוקה על כך?

52. מה הם המקומות ששכיחים בהם רוצחים, ומה הן ההשלכות של הדבר?

53. באיזה אופן קולטת עיר המקלט, ובאיזה אופן קולטות ערי הלויים?

54. ויתנו לכלב את חברון - מה נתנו לו, ומה לא נתנו לו, ומדוע?

55. תרתי קדש הוו - מה הוא ההבדל בין זו שהיתה עיר מקלט לבין חברתה?

56. הסבר לפי שתי השיטות שבגמרא: א. במי עוסק הפסוק "ולו אין משפט מות"? ב. לפם מה מוסרים לרוצח שני ת"ח ללוותו?

56. האם רוצח ששכר דירה בעיר מקלט משלם שכר דירה ללווים? מה הדין ב - 42 ערי הלווים?

57. עבד עברי שהשתחרר - האם חוזר לכבודו הראשון?

58. רוצח שגלה בשוגג, ומת כהן גדול - האם חוזר לשררה שהיה בה?

59. האם כל חייבי מלקויות נמנו במשנה? מה מאפיין את אלו שנמנו?

60. גרושה וחלוצה אינו חייב אלא אחת - מדוע?

61. במה נחלקו ר' ישמעאל ורבי עקיבא, לפי רבא ולפי רבינא?

62. מנין שמסית ומדיח בשוגג פטורים מחטאת" הסבר לפי זה מדוע פסח ומילה פטורים מחטאת!

63. מהיכן רבה הביא ראיה לכך שלאו שקדמו עשה לוקים עליו?

64. היכן מצאנו שלא אתי חד עשה ועקר תרי לאוין, והיכן העשה מנתקן?

65. אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה - מה ההסבר לכך?

66. במה חמור מוציא שם רע מאונס, ובמה אונס חמור ממוציא שם רע?

67. א. מה היא דעת ר' יוחנן לעניין לאו שקדמו עשה? ב. באיזה אופן לוקים, לפי דעתו, על לאו הניתק לעשה? ג. כיצד הדברים תלויים זה בזה?

68. כנ"ל שאלה לפי דעת ריש לקיש.

69. מה היא הגדרת "קיימו ולא קיימו", לפי רש"י בסוגיין לפי רש"י בחולין?

70. מדוע מ"ד "קיימו ולא קיימו" אינו יכול לומר "כל ימיו בעמוד והחזר"?

71. "הניחא למ"ד ביטלו..." - לאיזו אמירה של הגמרא מתייחסת קושיא זו?

72. מה דין התראת ספק, לפי ר' יוחנן ולפי ריש לקיש? כיצד תלויה בזה שיטתם לענין לאו הניתק לעשה?

73. שבועה שאוכל ככר זה היום ועבר היום ולא אכלה - מדוע אינו לוקה, לפי ר' יוחנן ולפי ריש לקיש?

74. מדוע המותיר מבשר הפסח אינו לוקה, לפי ר' יהודה?

75. מה היא דעת ר' יהודה לענין התראת ספק? מה היא דעתו לענין לאו שאין בו מעשה?

76. הנשבע לשקר - באיזה אופן לוקה ובאיזה אופן אינו לוקה?

77. האם צריך לקרא שם על מעשר עני של דמאי, ומדוע?

78. איזה מן המעשרות צריך להפריש ממש מן הדמאי, ובמה מספיקה קריאת שם? מדוע?

79. האם אדם חייב מלקות באכילת פחות מכזית: א. נמלה ב.גרעין חטה של טבל ג. קמח של טבל?

80. האם יש דין " בריה" לדברים הבאים: נמלה, חיטה, גיד הנשה, נבילה?

81. האם קריאת מקרא ביכורים מעכבת את אכילתם, לפי רבי עקיבא ולפי חכמים ור"ש?

82. מה פירוש "תרומת ידך"? ומניין?

83. מה היא החומרא של זה מזה: א. בביכורים ומעשר ב. תודה ושלמים לעומת מעשר ג. בכור לעומת תודה ושלמים ד. חטאת ואשת לעומת בכור ה. עולה לעומת חטאת ואשם.

84. מה דין זר שאכל ביכורים? מאימתי הביכורים נאסרים עליו?

85. מה היא הצד השוה ל: - בכור, מעשר עני, וביכורים?

86. מה הוא הצד השוה לבכור וביכורים, שאינו קיים במעשר שני?

87. מה הוא הצד החמור בבכור לעומת מעשר שני, ובביכורים לעומת מעשר שני?

88. מה הוא הצד החמור בתרומה ומעשר לעומת ביכורים?

89. אפי' בכור נמי תיבעי: א. באיזה אופן היה מקום להסתפק שמא בכור נאכל אחר חורבן? ב. מדוע היה פשוט לר' ישמעאל שאינו נאכל?

90. האם לפי ר' ישמעאל קדושה ראשונה קידשה לעתיד לבוא? תן הוכחה לדבריך לענין קדושת הארץ ולענין קדושת הבית!

91. היכן דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש, והיכן אינו חוזר ומלמד?

92. א. מה הם שני ההיקשים שר' ישמעאל למד על ידם שאין אוכלים מעשר שני בזמן הזה בירושלים? ב. מה הם שני ההסברים לכך שלימודו של ר' ישמעאל אינו סותר את הכלל שדבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש?

93. מהיכן למדנו אזהרה לטמא האוכל מעשר שני טהור? ולטהור האוכל מעשר שני טמא?

94. פירות שלא נגמרה מלאכתן, ועברו בירושלים - האם אפשר לפדות מעשר שני שלהם?

95. פירות שנגמרה מלאכתן, ועברו בירושלים: א. האם אפשר לפדות מעשר שלהן, ומדוע? ב. האוכל מעשר שני שלהן שלא נפדה - האם לוקה?

96. המקיף שתי פיאות ראשו בהתראה אחת - כמה מלקויות חייב?

97. מה הם שלושת ההסברים לדברי רב חסדא שהניקף לוקה?

98. כמה הלקויות מתחייב: א. השורט חמש שריטות על מת אחד? ב. השורט שריטה אחת על חמשה מתים?

99. העושה בעצמו חבורה, על המת, באמצעות כלי - כמה לאוין חייב?

100. מה דין העושה בעצמו חבורה, לעבודת כוכבים שדרכה בכך ושאין דרכה בכך?

101. מה הוא: גילוח ללא השחטה, השחטה ללא גילוח, גילוח שיש בו השחתה?

102. באיזו כתובת קעקע סובר ר' שמעון שהיא אסורה אך אין לוקים עליה?

103. האם מותר לאדם לשים אפר מקלה על גבי מכתו, ומדוע?

104. האם החורש בבכור שור חייב משום מעילה, ומדוע?

105. הם לוקים, ומדוע: א. החורש בבכור שור? ב. החורש בפטר חמור? ג. החורש בקדשי בדק הבית?

106. מה דין המקיים כלאיים והמחפה בכלאיים, לפי רבי עקיבא ולפי חכמים? {האם רבי עקיבא סובר, לפי זה , שלוקים על לאו שאין בו מעשה? - עיין דף ד: תוס'}

107. מה הוא הנימוק לומר שאין חילוק מלאכות ביום טוב? מה המסקנה בענין?