רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

גמרא בבא בתרא מבחנים דפים מ"ו - ס'
ממוצע הציונים עד כה: 87%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת בבא בתרא דפים מ"ו - ס'

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. נתחלפו לו כלים בכלים בבית האומן - האם מותר להשתמש בהן? (מו.)
א. מותר, אפי' אם אמר לו הילך טליתך.
ב. אסור להשתמש בהן.
ג. אם אמר לו הילך טליתך מותר, טלית סתם אסור.
ד. אם אמר לו הילך טליתך אסור, טלית סתם מותר.

2. האם כשר אריס להעיד על השדה להחזיקו ביד הבעלים? (מו:)
א. כשר לעדות.
ב. פסול לעדות.
ג. איכא פירא בארעא לא יעיד, ליכא פירא בארעא יעיד.
ד. איכא פירא בארעא יעיד, ליכא פירא בארעא לא יעיד.

3. האם בן גזלן יש לו חזקה? (מז. ברשב"ם ד"ה פעמים)
א. אין לו חזקה, אבל אם בא בטענה דאבי אביו הורישה, יש לו חזקה.
ב. אין לו חזקה בכל גוונא.
ג. יש לו חזקה.
ד. איבעיא דלא איפשיטא.

4. לקח מסקריקון וחזר ולקח מבעל הבית - האם קנה? (מז:)
א. מקחו בטל אפי' היכא דלקח בשטר שיש בו אחריות.
ב. מקחו קיים.
ג. לרב בשטר מקחו קיים ולשמואל רק בשטר שיש בו אחריות.
ד. לרב בשטר מקחו בטל עד שיש בו אחריות ולשמואל אפי' בכה"ג מקחו בטל.

5. "תינח דקדיש בכספא קדיש בביאה מאי איכא למימר" - מה הסברא לחלק ביניהם? (מח: ברש"י ד"ה תינח)
א. קידושי כסף דאורייתא, קידושי ביאה דרבנן.
ב. קידושי כסף אפשר למחול, בקידושי ביאה לא שייך בה מחילה.
ג. בקידושי כסף שייך מקח טעות בקידושי ביאה לא שייך מקח טעות.
ד. בקידושי כסף שייך הפקר בי"ד בקידושי ביאה לא שייך הפקר, א"נ קידושי כסף דרבנן ביאה דאורייתא.

6. האם יכול אדם להתנות על נחלה הבאה לו ממקום אחר שלא יירשנה? (מט:)
א. בנחלה דרבנן יכול להתנות בנחלה דאורייתא אינו יכול להתנות.
ב. אינו יכול להתנות אפי' בנחלה דרבנן.
ג. יכול להתנות אפי' בנחלה דאורייתא.
ד. בלשון מתנה יכול להתנות בלשון סילוק אינו יכול להתנות אפי' בנחלה דרבנן.

7. "אמר רב אין מחזיקין בנכסי אשת איש" - מה הטעם? (נ: ברשב"ם ד"ה אין)
א. דכל מה שקנתה אשה קנה בעלה.
ב. דלית ליה קלא.
ג. דיכולה לומר על בעלי סמכתי שהוא ימחה ויערער ולכן שתקתי.
ד. דיכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי.

8. האם אפשר להקנות קרקע בשטר בלי מעות? (נא.)
א. אפשר, בין במתנה ובין במכר.
ב. רק במתנה אבל במכר עד שיתן מעות ובמוכר מפני רעתה אף בלי מעות.
ג. אי אפשר עד שיתן מעות ואפי' במוכר מפני רעתה.
ד. אפשר, אבל במוכר מפני רעתה אינו קונה עד שיתן מעות.

9. קיבל פקדון מן הקטן האם מותר להחזירו לו? (נב.)
א. יחזירו לקטן.
ב. יחזירו לאביו.
ג. יהא מונח עד שיבוא אליהו.
ד. יעשה לו סגולה ואם מת הקטן יחזיר ליורשיו.

10. האם יש לו חזקה לאב בנכסי הבן או לבן בנכסי האב - להלכה? (נב.)
א. אין להם חזקה ואפי' חלקו ואינו סמוך על שולחנו.
ב. יש להם חזקה ואפי' לא נחלקו.
ג. אין להם חזקה, אבל אם חלקו יש להם חזקה.
ד. אין לבן חזקה בנכסי האב כיון דאין האב מקפיד אבל יש לאב חזקה בנכסי הבן.

11. "נעל גדר ופרץ הרי זו חזקה" - האם צריך לומר לו "לך חזק וקני"? (נב: - נג.)
א. בפניו לא צריך לומר, שלא בפניו צריך לומר.
ב. בפניו צריך לומר, שלא בפניו לא צריך לומר.
ג. אם אמר לו קנה, לא אמר לא קנה, בין בפניו ובין שלא בפניו.
ד. בין אמר ובין לא אמר קנה.

12. החזיק בשדה לקנות אותה ואת המיצר ואת חברתה - מה הדין? (נג:)
א. קנה שתיהן.
ב. אותה קנה ואת חברתה לא קנה.
ג. איבעיא דלא איפשיטא.
ד. לא קנה שתיהן.

13. האי מאן דפשח דיקלא בנכסי הגר - האם הוי חזקה? (נד.)
א. לא הוי חזקה.
ב. אדעתא דדיקלא קני אדעתא דחיותא לא קני.
ג. אדעתא דדיקלא לא קני אדעתא דחיותא קני.
ד. הוי חזקה כיון דממילא מתחזק הדקל אע"ג דלא התכוין לה הוי חזקה.

14. "פרדכס מסייע מתא" - מה הכוונה? (נה.)
א. פרדכס - ראש העיר שעליו מוטל לסייע לכל עניי העיר, ג"כ חייב ליתן צדקה.
ב. פרדכס - אדם בטל ממלאכה ומדרך ארץ, ג"כ חייב לישא בעול הקהל ובמיסי העיר.
ג. פרדכס - שר הממונה מטעם המלך, שייך ביה דינא דמלכותא דינא.
ד. פרדכס - היינו יתומים, דאף שאינם בני מיעבד מצוה אפ"ה חייבין לשאת במיסי העיר.

15. שדה שאין לה מצר או חצב כמה קנה - לר' יוחנן? (נו.)
א. כמלא עיניו.
ב. ד' אמות לכל רוח.
ג. כמלא חרישת השור לכל רוח.
ד. כל שנקראת על שמו.

16. שני עדי השטר שמת אחד מהם - האם יכול אחיו של החי להעיד על חתימת עד המת? (נז.)
א. יכול להעיד.
ב. אינו יכול להעיד.
ג. איבעיא דלא איפשיטא.
ד. אם מת קודם שבא לבי"ד אינו יכול להעיד, משבא לבי"ד יכול להעיד.

17. מה ההבדל בין מטה של תלמיד חכם למטה של עם הארץ? (נח.)
א. מטת ת"ח מונח בין מזרח למערב ושל ע"ה בין צפון לדרום.
ב. מטת ת"ח שני שליש גדול ושליש גלאי ושל ע"ה דומה למדורה.
ג. מטת ת"ח תמיד מסודר ושל ע"ה תמיד מרושל.
ד. מטת ת"ח אין תחתיה אלא סנדלין או מנעלין ושל ע"ה דומה לאוצר בלוס.

18. החזיק בזיז רוחב טפח במשך עשרה טפחים - האם מותר לו להרחיב הזיז יותר? (נט: ברשב"ם ד"ה הכי)
א. מותר לו להרחיב עד עשרה.
ב. מותר לו להרחיב עד ארבעה.
ג. לא החזיק אלא ברוחב טפח.
ד. איבעיא דלא איפשיטא.

19. "וירא את ישראל שוכן לשבטיו" - מה ראה? (ס.)
א. ראה שאין פתחי אהליהן מכוונין זה לזה.
ב. ראה שהשרה הקב"ה עליהן שכינה.
ג. ראה מזוזות על פתחיהן.
ד. ראה אותם חונים איש על מחנהו ואיש על דגלו.

20. מה תקנו חז"ל בסעודה משום זכר לחורבן בית המקדש? (ס:)
א. לשייר בשולחן אמה על אמה פנוי.
ב. לשייר בה דבר מועט והיינו כסא דהרסנא.
ג. לומר שיר המעלות לפני ברכת המזון.
ד. לשים אפר בראש החתן שנא' פאר תחת אפר.

שאלות ללומדי תוספות
21. האם מהני סילוק (דין ודברים אין לי בנכסייך) גם בדבר שלא בא לעולם? (מט. ד"ה וכדרב)
א. מהני, וילפינן מדרב כהנא דנחלה הבאה לו לאדם ממקום אחר וכו'.
ב. אם עשה תנאי גמור מהני, אבל לשון סילוק לא מהני.
ג. למ"ד אדם מקנה דבר שלא בא לעולם מהני גם לשון סילוק.
ד. איבעיא דלא איפשיטא.

22. "כתב לו על הנייר או על החרס וכו' שדי מכורה לך" - הלא יכול להזדייף? (נא. ד"ה כתב)
א. מיירי כשהיו גם עדי מסירה ובזה מודה ר' מאיר דכשר.
ב. אתיא אליבא דר' אלעזר דס"ל עדי מסירה כרתי א"נ איירי בכתב ידו שאינו יכול להזדייף.
ג. מיירי כשהיו עדי קיום וראו חתימתן.
ד. נייר אינו מזדייף כיון דניכר בו אם מחקו, ואין גורסין "חרס".

23. "שדה שאינה מסויימת במיצריה כדאזיל תורי דשורי והדר" - מה הכוונה? (נד: ד"ה ושאינה)
א. בשדה זו לא שייך ביה דין חזקה אא"כ אם גדול כשיעור חרישת יום אחד.
ב. אם חרש שתי שורות לאורכו או לרחבו קנה כולה, ולתוס' אם הכיש בה מכוש א' קנה כמדת תלם אחד.
ג. אם חרש בה שורה אחת קנה ואם לא, לא קנה כלום.
ד. לרב לא קנה אלא מקום מכושו ולשמואל קנה כל השדה ע"י הכשת מכוש אחד.

24. האם מותר לעבר שנים באסיא? (נו. ד"ה ערדיסקיס)
א. מותר.
ב. אסור, ואף לחשב אסור אא"כ לא הניח כמותו בארץ דאז מותר לחשב ואסור לעבר.
ג. אסור, ואפי' היכא דלא הניח כמותו בארץ.
ד. לחשב מותר אבל לעבר אסור, ואם לא הניח כמותו בארץ מותר גם לעבר.

25. למה הי' ר' בנאה מציין מערתא, הלא קבר שלפני הדיבור אינו מטמא באהל? (נח. ד"ה מציין)
א. דס"ל כרבנן דקברי עכו"ם מטמאין.
ב. דאברהם שאני שנקרא "אדם" וכן קברו של אדם הראשון דנקרא "אדם".
ג. קברי יהודים מטמאים אף בלפני הדיבור ורק קברי בני נח אין מטמאין.
ד. דקברו שם מתים גם אחרי הדיבור.