אגדתות

רבי לא ריחם על עגל שהובל לשחיטה ולכן באו עליו ייסורים, וכאשר ריחם על החולדות שבביתו סרו הייסורים. העגל והחולדות מסמלים דמויות בעם ישראל, וכאשר רבי דן אותם - הוא דן את עצמו.

רבי יהודה הנשיא קיבל עליו ייסורים, וכשהיה נכנס לבית הכסא היו זעקותיו נשמעות גם בים. זהו משל שהעיסוק של רבי בהשגת העושר נחשב לצדיקות שמשפיעה פרנסה לעולם.

עדים העידו שהם ראו את ה'ירח' בזמנו ובליל עבורו לא נראה, ר' יהושע פסלם ורבן גמליאל כפה אותו לקבל את דעתו. ה'מעשה' משלב לימוד זכות על אלו שממעטים במלאכה ומרבים בלימוד תורה בלילות.

עדים ראו את ה'ירח' 'שחרית' ו'ערבית', ורבן גמליאל קיבלם והסביר שפעמים שהוא בא בקצרה. הדבר לא יתכן במציאות, ומדובר בלימוד זכות והבטה על עמל המלאכות - כתפילות 'ערבית ו'שחרית'.

טוביה הרופא ובנו ועבדו המשוחרר ראו את הלבנה, והכהנים התערבו ופסלו את עבדו. זהו רמז למשמעות חטא העגל, ולמחלוקת שבין ר' עקיבא וחכמים באופן שכנסת ישראל צריכה להיראות.

ר' יוחנן וחכמי קיסרי נקטו כלל בענין ריבוע שיוצא מתוך העיגול, שהוא שגוי מבחינה חשבונית. דבר זה היה ידוע גם להם, אלא שכוונתם היתה לכלל בחכמת חיים.

ר' אלעזר ברבי שמעון נקבר ב'עליה' ב'עכבריא' או בגוש-חלב, ו'תולעת' יצאה מאזנו; ואח"כ הביאו אותו לקבורה במירון. מדובר במשל המשתמש בסמלים מנבואות ישעיה ותרגום יונתן.

ר' אלעזר ברבי שמעון קיבל עליו ייסורים והתרפא בתאנים, וכשאשתו מרדה בו באו ספנים גויים וריפאוהו בתאנים. האגדה מרמזת לתרגום יונתן בנבואת ישעיה על עבד ה' שמקבל ייסורים.

בב"מ מסופר שבזמן ששני תנאים נפגשו היה עובר ביניהם צמד בקר, ומטרונית אחת הוציאה לעז על בניהם, והם דחו את דבריה באופן תמוה, ואף יתר הסוגיה תמוה. מדובר במשל.

ר' אלעזר מסר גנבים להריגה, וחשש לעתידו, וכאשר בשר שהוצא מגופו לא הסריח בשמש, ידע שבשרו לא יסריח גם בעתיד. הדברים אינם כפשוטם והם מרמזים למשמעות נבואות עמוס ומלאכי.