אגדתות

המעשה בחכמים שהיו מסובים בבני ברק וסיפרו ביציאת מצרים כל ליל הסדר מושמט בהגדה של רס"ג,לשיטתו לאחר העיסוק בספור יציאת מצרים עדיף לעסוק בהלכות (קרבן) פסח כמו המעשה שבתוספתא.

בנוסח הקדום של ההגדה יש רק 3 קושיות 'מה נשתנה' בדורות המאוחרים קבעו הגאונים לשאול 4 קושיות והוסיפו את המדרש בענין 4 בנים. מטרת הדגשת המספר 4 היא להביא את הגאולה ברחמים בזכות עמל התורה

שרה ידעה על חשיבות מערת המכפלה וביקשה מה' שייקח את נפשה בשדה הסמוכה למערה, ואז יוכל אברהם לבקש לקנות את מערת המכפלה לאחוזת קבר, בלא שבני חת יחשדו בדבר.

יוסף מדגיש בפעולות שהוא עושה במצרים את המספר חמש ואת המספר עשר, והדבר נועד כדי לבטל את גזירת הרעב שנגזרה על המצרים ועל העולם.

בפרשת תולדות האות ה והאות ק מופיעות באופן יוצא דופן, הדבר קשור למשמעויות שהתלמוד דורש בענין האותיות האלו, והוא קשור למדרש בענין רבקה שגרפה את חוטמה.

בית הלל הורו שבעל רשאי לגרש את אשתו אם היא הקדיחה את תבשילו, הרמב"ם פסק שלא כך בהתבססו על דברי הנביא מלאכי, שלפיהם מוכרחים להבין את דברי בית הלל במשמעות סמלית.

במשנה מובא מעשה בגויים שנכנסו לירושלים ובזכריה בן הקצב ואשתו. לרמב"ם זהו מעשה סמלי ,שמבאר את נבואות זכריה בענין הגויים שנכנסים לירושלים במלחמת גוג ומגוג.

בתלמוד מובאים מעשה ברבי שמעון הנשיא ומעשה במירוני שקשורים לצוואה של חולה שמת, ויש חולקים ולדעתם הוא בכלל לא מת. הדברים קשורים לשיטת רשב"י שמשיח בן יוסף לא מת.

התורה לא גילתה מי נשאו את הכיור, ונאמרו בכך כמה הסברים. ומסתבר שבעלי התשובה נשאו אותו, והתורה חסה על כבודם ולא כתבה זאת במפורש.

במדרשים ובירושלמי רשב"י טיהר את טבריה באופן ניסי, אך בתלמוד הבבלי (לפירוש ר"ת) הטיהור היה באופן מדעי, הדבר נועד לרמז מדוע 'ההוא סבא'(אליהו הנביא) חזר בו וטען שטיהר 'בית קברות'