יום העצמאות

מהי משמעותם הפנימית של התהליכים המנוגדים המתחוללים בדורות האחרונים – משבר רוחני עמוק והתקדמות רוחנית וגשמית בתחומים רבים? האם יש קשר ביניהם? על השמחה המיוחדת שביום העצמאות דווקא בתקופה של התמודדויות ואתגרים. הדברים נאמרו חודשים ספורים לפני חורבן גוש קטיף וצפון השומרון.

האם ראוי לדבר על ערכה של מדינה יהודית שמייסדיה היו חילונים פורקי עול?; כשלא מודים לה' לא זוכים לישועה; החמצת הגאולה בימי חזקיהו בגלל שלא אמר שירה; להיזהר מהשפעתה השלילית של המנהיגות החילונית; הטעויות הקשות של המנהיגות הציונית לכל אורך הדרך; בעבר הציבור הדתי-לאומי הפריז בהיגררותו אחרי ההנהגה החילונית; זכויותיהם של הבונים.

המבט שלנו ביום העצמאות הוא כפול: שמחה גדולה על המתנות הגדולות שעם ישראל זכה להם ביום העצמאות, ותפילה שהקב"ה יחיש וימהר את תהליכי הגאולה. מהלכי הגאולה הם בתחילתם 'קמעא קמעא', אך בכל שלב יכולה לגאולה לבוא גם במהירות ובפתאומיות.

גם כאשר אדם נמצא בחו"ל, עליו להרגיש שאין זה מקומו הטבעי והנורמלי. לפעמים הפורענויות שבאות בחוץ לארץ נובעות מכך שעם ישראל אינו מרגיש שהמציאות בחוץ לארץ היא קללה ומחלה.

גם אחרי השלב הראשון של הגאולה בתחילת הפסח, עדיין צריך להוציא את העבדות מאיתנו, וזאת עשה הקב"ה בשביעי של פסח. גם היום יש צורך בשני שלבים אלו של הגאולה.

לפעמים נדרשת מוכנות למסירות הנפש כדי שיזכו ישראל לנס. גם בזמננו, הדרך להתגבר על החולשות עוברת דרך מוכנות למסירות נפש למען התורה, עם ישראל וארץ ישראל.

משמעות גאולת ישראל שבאה מתוך התעוררות מלמטה, שמשלבת בתוכה חזרה אל הטבע שלנו בצורה עמוקה יותר, יחד עם לקיחת אחריות.