סדרות

הבנה שלשון הקודש היא "הלשון הא-לוקית הברואה" שבה התגלה ה' לאדם וחוה ובה דיברו. הבנת מעלת העברית על שאר הלשונות מצד העברת העניין בצורה היותר שלימה שבה (ובתוך הדברים הסברת החיסרון שבשירים המשקליים)

1. על חכמת המוסיקה של הלווים בזמן הבית. 2. על מקור החכמה שהוא מישראל. 3. על מעלת העברית- לשון הקודש- והקשרה בסוף מאמר זה.

על החכמות הטבעיות והאסטרונומיות שהיו נפוצות בישראל בזמן הימצא השכינה.

1. ההשגחה המוחשית שמאפשרת את שמירת התורה על אף דרישותיה הרבות על האדם. 2. שאותה ההשגחה שמתבטאת בצרעת נובעת מהשראת השכינה בישראל. 3. ביאור הטומאות כמצב של חסרון חיים ומימלא ריחוק מהשכינה.

ביאור מהלך הדברים בעניין התורה הא-לוקית בסעיפים מה -נו. הבנת החידוש בעניין שבמאמר זה ומקומו של העניין בתוך מבנה המאמר.

על מעלתם של ישראל מפרסמי האמונה בעולם. ופירוש ריה"ל במזמור "השמים מספרים" והשפעתו על הרמב"ן שיסד ע"פ פירוש זה את דרשת "תורת ה' תמימה" שלו. ועל כך שמעלה זו של ישראל מעידה על מעלת התורה

על מעלות התורה האלוקיות והמצוות האלוקיות מעל עבודת ה' האנושית והשכלית. על "האמונה בביטוי מעשי" שמתגמלת במצוות, ועל מעלתם של ישראל שמעידה על מעלת התורה.

1. עוד על החוקים והמשפטים - על המצוות השכליות והשמעיות. 2. על הפרישות הראויה והדרכת התורה הכללית לשיווי, לשמחה ואהבה ולא ליראה וכניעה בלבד. 3. על מקורותיו של ריה"ל לזה מחז"ל, מרס"ג ומאפלטון

1. ביאור מקומן של המצוות השיכליות- שקודמות בטבע ובזמן לא-לוקיות. ומעלת הא-לוקיות עליהן. 2.על חלוקת המצוות לשכליות ושמעיות. 3. על הדרכת התורה בשימוש בכוחות כולם ולא בפרישות.

1. הכרות הרמב"ם את הכוזרי 2. הבנת תפקידו האוניברסלי של עם ישראל - הלב שבאברים והנשמה שבהם- מתוך התפיסה האורגנית של העולם כולו כגוף אחד של אדם גדול. ביאור הסעיפים, סיכומם, הרחבת עניינם והעמקתם ממקומות נוספים בספר