סדרות

על העברת מסורת התורה בצורה ברורה בתקופת הנביאים - רבים מרבים. על מגמת "כותב דברי הימים במקרא" לכתוב הדברים הנצרכים להמון כולם ולא את אלו הנצרכים ליחידים בלבד. על פירוש "וימצאו כתוב" שאינו מעיד על שכחת התורה.

א. הבנת עניינה של התורה האלוקית- סקירה על כל המקומות שריה"ל חוזר על עניינה. ב. הבנה כיצד כל דברי ריה"ל הם הצגת דברי החבר "כמו שהיו". ג. השוואה בין תאורי שלשלת הקבלה של ריה"ל והרמב"ם

א. על צורת ההתנהלות הנכונה בסייגות התורה ובדברים שלא נאסרו מן הדין. ב. סיכום שני השלבים בתשובת החבר (סעיפים כג- נא) לשתי טענות הכוזרי ביתרונם של הקראים (סעיף כב). ג. על גישתו העקרונית למצוות התורה וטעמיהן, ועל הסדר הנכון וההגיוני של הדברים כאן, על אף כפילותם

הטעות החמורה והמזיקה שבתפיסת הקראים שמובילה אותם להישמרות מהטומאה בזמן הזה ודרכה הרצויה של תורה, האלטרנטיבית לדרכם. בכלל הדברים דיברנו על השאיפה והדרך להחזרת מוסד הסנהדרין והלימוד בדרכם.

א. סיכום התשובות לקראים עד כה שדי בהן. ב. תשובת ריה"ל לשאלת "עין תחת עין" ג. על דיני טומאה וטהרה בזמן הזה.

א. על קבלת המסורת המפורטת ממשה ועומק החכמות שבתורה. ב. ביאור שיטת ריה"ל בסמכות הנביא והסנהדרין לחדש ובלאו ד'לא תסור' והשוואתה לשיטת הרמב"ם.

א. סיום וסיכום תשובתו העקרונית הראשונה של ריה"ל על הקראים. ב. הסמכות לחדש מן המקום אשר יבחר ה' שניתנה לסנהדרין מעבר להיותם מעתיקי המסורת ממשה מסיני.

א. ההבנה שאין בתורה שבכתב הוראה מעשית ברורה בלא מסורת פירושה שניתנה עימה למשה. ב. ההבנה שהשתדלותם היתרה של הקראים אינם למעלתם אלא היא תוצאה מחידושם מהעדר מסורתם ומחסרונם.

א. בירור הדרך שיש לנהוג על מנת לשמר את המסורת של דבר ה' במדוייק בלא שינוי. ב. ודאות נכונותה של מסורת חז"ל שנהגו בדרך זו ושימרו אותה באופן יוצא מן הכלל.

1. מעבר לחלק השני במאמר העוסק בטענות על הקראים. הטענה שהקראים משתדלים יותר ודבריהם תואמים יותר לפשט התורה ותחילת התשובה לזה. 2. על "שני עמודי התורה" 3. שינוי המהדורות בסעיפים כד- לא