סנהדרין
גודל טקסט
"ואשיבה שופטיך כבראשנה ויעציך כבתחילה" - בימי בירור האמת במערכות המדינה אנו צריכים לזכור ולהתפלל על חזון הנביאים המיוחל הקרב ובא. אבל מה העניין בכך, לשם מה אנו צריכים לדון לפי דיני התורה?
ויקישיבה - סנהדרין
בית הדין הגדול שהיה מורכב משבעים ואחד דיינים.
בבית המקדש, בלשכת הגזית, עמד בראש ישראל בית דין, שמנה שבעים ואחד דיינים מחכמי ישראל הגדולים, והיווה את הסמכות השיפוטית העליונה בעם ישראל.
נוסף לכוחו השיפוטי, היווה בית דין עליון זה, מעין "מועצת הזקנים" העליונה של העם, ולכן בתוקף תפקידו וסמכויותיו: א. מינה את הדיינים שבכל רחבי ארץ ישראל; ב. דן בדינים מיוחדים, כגון: שפיטת נביא שקר, שפיטת זקן ממרא, החלטה על יציאה למלחמת הרשות ועוד; ג. כל הדבר הקשה, שבתי הדין שתחתיו לא יכלו להכריע בו, הובא להחלטת בית דין הגדול, והחלטתו היוותה פסק סופי בעניין.
כשהייתה הסנהדרין הגדולה קיימת, לא הייתה מחלוקת בישראל, אלא כל דין שהתעורר בו ספק לאדם מישראל, היה שואל את בית הדין שבעירו; אם לא ידעו, היה הולך לבית דין גבוה יותר, ואם לא מצא בית דין שיתן לו תשובה, היה הולך לסנהדרין הגדולה והם היו פוסקיםעוד...
בבית המקדש, בלשכת הגזית, עמד בראש ישראל בית דין, שמנה שבעים ואחד דיינים מחכמי ישראל הגדולים, והיווה את הסמכות השיפוטית העליונה בעם ישראל.
נוסף לכוחו השיפוטי, היווה בית דין עליון זה, מעין "מועצת הזקנים" העליונה של העם, ולכן בתוקף תפקידו וסמכויותיו: א. מינה את הדיינים שבכל רחבי ארץ ישראל; ב. דן בדינים מיוחדים, כגון: שפיטת נביא שקר, שפיטת זקן ממרא, החלטה על יציאה למלחמת הרשות ועוד; ג. כל הדבר הקשה, שבתי הדין שתחתיו לא יכלו להכריע בו, הובא להחלטת בית דין הגדול, והחלטתו היוותה פסק סופי בעניין.
כשהייתה הסנהדרין הגדולה קיימת, לא הייתה מחלוקת בישראל, אלא כל דין שהתעורר בו ספק לאדם מישראל, היה שואל את בית הדין שבעירו; אם לא ידעו, היה הולך לבית דין גבוה יותר, ואם לא מצא בית דין שיתן לו תשובה, היה הולך לסנהדרין הגדולה והם היו פוסקיםעוד...
x
-
סנהדראות – חיוב עולמי? - פרק ה'
האם החובה להעמיד סנהדראות הוא חיוב עולמי או רק חיוב הקשור בארץ ישראל? -
-
-
-
החובה להעמיד בתי דין - פרק א'
הציווי הראשון שמקבלים עם ישראל לאחר קבלת התורה הוא להקים בית משפט כדי לדון בו. -
רוב חכמה ולא רוב דעות (חלק ג')
ההליכה אחרי הרוב על פי דין תורה משמעותה - הליכה אחרי רוב חכמה ולא רוב דעות ולכן אסרה תורה "לא תענה על ריב" שמשמעותו "לא תענה על רב" שאסור לקטן לחלוק על הגדול; -
הכרעה על פי רוב הדעות (חלק ד')
ההכרעה היא על פי רוב הדעות, תוך כדי שמירה על כללי התנהגות מכובדת ומכבדת בזמן הדיונים ומתן האפשרות לכל הדיינים לנסות ולשכנע את חבריהם להכריע כדעתם; -
-
הרוב קובע - על פי איכות? (חלק א')
האם שמנו לב שאנו מכריעים לרוב על פי איכות? כיצד הוכרעו המחלוקות בין בית הלל לבית שמאי? -
משפט עברי - בשביל מה?
מדוע התורה קבעה סדרי חוק ומשפט בעניינים מסויימים ולא השאירה מקום לשיקול דעת ציבורי?