פסח

הרב מסביר שהמפגש המפורסם של התנאים בבני ברק אינו צירוף מקרים טכני, אלא מהלך מהותי של התכנסות סביב דמותו של רבי עקיבא, המייצג את היכולת לזהות את אור הגאולה בתוך חושך החורבן. הוא מדגיש שקריאת ההגדה נועדה להקנות לנו את "משקפי רבי עקיבא", המאפשרים לחבר בין העבר, ההווה והעתיד מתוך אמונה וביטחון בישועת השם.

השיעור עוסק באיסור ההלכתי על מגורים במצרים, המופיע בתורה בשלושה מקומות שונים ונידון בהרחבה בספרות המצוות של הרמב"ם וספר החינוך. הרב סוקר את ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית במצרים לאורך הדורות, כולל דמותו של הרמב"ם עצמו שחי שם, ומציג פתרונות הלכתיים שונים ליישוב הסתירה בין האיסור לבין המציאות בפועל.

הרב דן בדיני "חמץ שאינו ראוי למאכל" ומושג האחשווי (הפיכת דבר שאינו אוכל לאוכל על ידי מעשה אכילה), תוך השוואה בין דעת הרמב"ם והרא"ש בנוגע לאיסור הנאה ואכילה בפסח. בסיום, הרב מקשר את היסוד ההלכתי לעולם המחשבה והמוסר, ומזהיר מפני "טיולים מחשבתיים" וערכים זרים שעלולים לערער את יסודות האמונה של האדם.

הרב מעמיק בסוגיית ביטול החמץ, תוך בחינת המחלוקת המהותית בין רש"י לתוספות לגבי טיבו של הביטול – האם מדובר בהפקרת החמץ מבחינה משפטית או בשינוי תודעתי שבו האדם הופך את החמץ בנפשו ל"עפר הארץ". דרך עיון בדברי הרמב"ם והרמב"ן, הרב מדגיש את החשיבות של עקירת הרצון והתשוקה לחטא (המסומל על ידי החמץ), ושואף להביא את האדם למדרגה רוחנית שבה האיסור הופך למאוס וחסר משמעות עבורו.

למה אנו אומרים "הא לחמא עניא" דווקא אחרי הקידוש, ומה ההבדל האמיתי בין הבן החכם לרשע? מאמר מרתק על מהות החירות שיכין אתכם לליל הסדר. קראו.

משתמשים בכוסות זכוכית לקפה חם? גלו מדוע שטיפה לא תמיד מספיקה ואיך מכשירים אותן נכון בלי שהן יתפוצצו. כל הפרטים כאן.

כאשר כינו את הנס שעשה אלישע בשם 'גדול' זכו לנס נוסף. השבת שלפני פסח נקראת 'שבת הגדול', כי יש בכך הודאה על ניסי העבר ותפילה לניסים דומים בעתיד.