תשובה

זה שהאדם מיואש מהחיים זה טוב, כי זה אומר שהמצפון שלו התחיל לעבוד וזה מחזק את עבודתו הפנימית. יש אנשים שמרגישים שהם צדיקם וישרים, ואז פתאום מגלים את המעשים הרעים שלהם, אסור להיבהל כי זה הטבע.

החטא גורם לחרדה שהחרדה הזאת ניכרת בכל מיני אופנים בגוף, וזה כי העולם כולו הרמוני וכאשר חוטא מתנתק ממנו זה גורם לחרדות בנפש. ואפשר לתקן זאת ע"י התשובה.

החכמה מאוד תלויה ברצון, בלי רצון א"א להתחיל להתקדם. העבירות גורמות לעיכוב בהתקדמות, במיוחד עביאות שבין אדן לחבירו ובמיוחד הגזל. כיון שרכוש הופך להיות חלק מהאדם

צריך להיות שמצד אחד תהיה עצוב כדי לחזור בתשובה שאין כוח מדרבן לתשובה. ומצד שני לא לשקוע בעצבות.

החטא גורם לנתק עם החיבור האלוקי. קבלת ההחלטה נעשית כהרף עין ולכן יש לכך הרבה חרטה ועצבות. כדי לשוב בתשובה צריך להצטער אבל אסור לשקוע בצער.

כשהאדם מרגיש שהוא לא בסדר הוא מתבונן בפנימיותן ומאוד מצטער על הפגמים שלו וזה יכול לשתק אותו, אבל לפעמים זה גורם לו לחזור בתשובה.

העולם כולו מלא במשברים והוא רחוק מה', והמשבר הזה גורם לשתיקה. כדי להתרומם צריך לתקן דווקא את המשברים שמהם תגיע תשובה.