ב"ה שלום כבוד הרב להלן 2 קטעים תורה תמימה ושכחת עמר - עומר שאתה שוכחו לעולם הוי (הוא) שכחה, יצא [זית (זתים) שיש לו שם (יחוד) בשדה] שאתה זוכרו לאחר זמן לא הוי שכחה [ירושלמי פאה פ"ז ה"א]: קטע מספר החינוך מצוה תקצג - שלא ליקח עומר השכחה מתבואה או מאילנות שנמנענו מלקחת עומר השכחה, שנאמר [דברים כ"ד, י"ט], ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו. ומצות השכחה היא גם כן באילן. האם כוונת הרב בספר החינוך חוץ מזתים ? תודה

שלום וברכה. מצוות השכחה קיימת גם בעצים, וזה מה שראית בספר החינוך. אך המשנה במסכת פאה (פרק ז משנה א) כותבת שבעץ זית מיוחד, גם אם שכח אותו אינו נחשב שכחה ומותר לחזור למסוק את הזיתים ממנו, כמו שהבאת מהירושלמי. טעם הדבר הוא כי רק דבר שאדם ישכח ממנו לעולם נחשב שכחה (וגם אם ישוב לשם וייזכר), אך לא דבר שאדם ייזכר בו מעצמו בגלל שזה עץ מיוחד. ייחודיות של עץ יכולה להיות בגלל שהוא משובח במיוחד, עומד במקום מסויים או שהוא מצמיח הרבה יותר פירות מהעצים האחרים. אתה מוזמן לעיין במשנה שם כדי להרחיב, והרב קהתי בפירושו מבאר בלשון בהירה, כרגיל. בברכת התורה, https://Yeshiva.org.il