שלום, יש לי עץ לימון שגדל בעציץ במרפסת שלי (לא מקורה) במשך 4 שנים, ויש עליו לימונים הצומחים בכל עונות השנה, אני רוצה לקטוף לימונים כשאני צריכה אותם (אחד או שניים בכל פעם), איך אני מפרישה מעשר ותרומה? האם אני צריכה לעשות זאת בכל פעם שאני קוטפת לימון? מהי ההלכה לגבי צמחי מרפא ומעשר? תודה לואיזה

הפרישי יותר מאחוז אחד מהלימונים שאת עומדת לעשר, אמרי את נוסח ההפרשה הארוך או הקצר המופיע בסידורים, הפרישי בברכה שכן זה טבל ודאי, יחדי מטבע לחילול מעשר שני ורבעי, ניתן להשתמש במטבע מספר פעמים לפי מספר הפרוטות שבו, כאשר המטבע מלא חללי אותו על מטבע אחר שוה פרוטה ואבדי את המטבע כגון ע"י השלכתו לים. ערכה של פרוטה שווה ערך ל-1/40 גרם כסף, ערך הפרוטה משתנה לפי מחיר הכסף בשווקי העולם, מחיר הכסף נמדד באונקיית טרוי (Troy Ounce) שמשקלה 31.1034768 גרם, כדי להגיע לשווי הפרוטה יש לחלק את מחיר האונקיה ל31.1 ואת התוצאה לחלק ל40. חשוב לציין שלא ניתן לחלל פירות השוות פחות מפרוטה על מטבע שאין בו פרוטה חמורה, פרוטה חמורה היינו מטבע שיש בו כבר פרוטה של מעשר שני מחילול קודם, ולכן יש לחלל על המטבע בפעם הראשונה פירות מעשר שני ששויים פרוטה או לחילופין להצטרף כמנויים לקרן המעשרות (בבית המדרש להלכה בהתישבות 026488888 או במכון התורה והארץ 086847325) המחזיקים ברשותם פרוטה חמורה עבור המנויים בכל עת ואז ניתן להפריש תרו"מ ללא הצורך להחזיק מטבע, עטפי היטב את היותר מאחוז אחד מהלימונים שהפרשת והשליכי לאשפה. יש להפריש תרומות ומעשרות בכל פעם שקוטפים לימון מן העץ שגדל בעציץ במרפסת שאינה מקורה, משום שהפרשת התרומות והמעשרות נעשית רק לאחר שקוטפים את הפירות. תבלינים, יש מהם החייבים בתרומות ומעשרות ויש מהם פטורים, אלו המשמשים לנתינת טעם בלבד כמו עלי ועשבי תה, פלפל שחור וכדו', פטורים מתרומות ומעשרות, לעומת זאת, אלו התבלינים המשמשים למאכל כתערובת לסלט או במרק ירקות, חייבים בתרומות ומעשרות. תבלינים הנאכלים בטיבול או בממרח, וכן מיני תבלין שלא ידוע בבירור דרכי השימוש בהם, כיון שישנם מיני תבלין שבארצות שונות היו רגילים לאוכלם, ועד היום יוצאי הארצות ההם רגילים לאוכלם, ואחרים לא הורגלו להשתמש באותם תבלינים לאכילה אלא לנתינת טעם, יפריש מהם תרו"מ בלא ברכה. צמחי מרפא (שאינם משמשים למאכל אלא לתרופה) פטורים מתרומות ומעשרות, צמחים שהטבעונים משתמשים בהם למאכל, יש להסתפק אם נחשבים "אוכל" וחייבים בתרומות ומעשרות, או אין דינם אלא כתרופות ופטורים. (הכשרות פרק טו. משפטי ארץ, הלכות תרומות ומעשרות פרק א סעיפים ו, ח, טו, יז ופרק ז).