שלום רב לרב. שמעתי שיעור מוסר מפי אחד מרבני הדור, ובמהלך ההרצאה הוא אמר אמירה שאני בספק אם היא פסק הלכה כתוב ומקורי שהרב ציטט, או שמא האמירה שלו היא רעיון שלו אבל אמיתי והלכתי. הרב אמר שאם לוקחים אדם שטוען שהוא אטאיסט ומחברים אותו למכונת אמת ושואלים אם הוא מאמין שיש בורא לעולם או לא, המכונה ודאי תגיד שהוא משקר ושהוא אכן מאמין וחושב שיש בורא לעולם. ואם יצא במכונה (כמובן בהנחה שהמכונה מגלה את האמת לאמיתה ולא מכונה כמו של ימינו שמלאה ספקות ואפשר לתחמן אותה) שהוא אכן דובר אמת, ושהוא באמת במאה אחוז לא מאמין שיש בורא לעולם, אותו אדם פטור ממצות מצד הדין, מדין שוטה. לדעתי זה אמירה מאוד נכונה, ובעיני הכמובן עיורות אין ספק שאדם שבאמת חושב שאין בורא לעולם במאה אחוז הוא שוטה לחלוטין. הנפקא מינה מהשאלה הזו היא כדי לדעת אם כשאני מחליט לומר "שכולם מאמינים בפנימיות נשמתם" , אם אפשר להשתמש בדוגמא הזו באופן הלכתי ופסוק ולא רק כהלכה תאורתית לנתינת התואר "שוטה".

בס"ד שלום, לא כל כך הבנתי את שאלתך. הוא עדיין חייב במצוות. שנה טובה,