האם מותר להסיר שערות בפינצטה לגבר בספירת העומר על האף ו/או בתוך הנחיריים וכן האם מותר להסיר שערות מהאוזניים בימי הספירה?

שלום וברכה, נקדים ונאמר שאין בעיה של "לא ילבש גבר שמלת אישה" להסיר את שערות האף והאוזן אם זה נעשה להסיר גנאי ולמנוע חוסר נעימות. לעניין הסרת השערות בימי הספירה - מותר להסיר שערות מהאף, מתוך הנחיריים ומהאוזניים בימי הספירה משתי סיבות: א. הסרת שערות אלו אינו נקרא תספורת ואינו בכלל המנהג שנהגו לאסור תספורת. ב. האדם מתבייש ומצטער משערות אלו, ואין איסור באופן הזה. מקורות והרחבה: לגבי איסור לא ילבש ראה נשמת אברהם (ח"ה, יו"ד סי' קפב, ס"ק א). לגבי ספירת העומר: בספר בין פסח לשבועות (ט, יא) כתב בשם הגרש"ז אויערבך והגר"ש וואזנר להקל בדבר. וז"ל: "מריטת שער הגבות או הריסים אינה נחשבת לתספורת ומותרת אף כשנעשית ליפוי. ובהערה יח כתב: "דין זה נוגע גם לדיני אבלות, ולא נתבאר דינו בפוסקים. אך כן שמעתי מהגרש"ז אויערבך ומהגרש"ז וואזנר". עכ"ל. הרי שפוסקים אלו חידשו שהסרת שערות אלו אינו נקרא תספורת ויש להתיר בימי הספירה. פשוט שהוא הדין לשערות האף והאוזן. וכן הביא דבריהם הנטעי גבריאל הלכות פסח (ג, ד). וציין (שם, בהערה ה) למה שכתב בהלכות בין המצרים (יט, ו). בהלכות בין המצרים (שם) הביא שהגר"מ פיינשטיין החמיר לאבל תוך שלושים לגלח ריסי עיניו. טעם נוסף להתיר הוא שמן הסתם הדבר גורם בושה ואי נעימות. כתב הביאור הלכה (תצג, ב) לגבי תספורת בספירת העומר: "אותן המותרין להסתפר בחוה"מ כבסימן תקל"א י"ל דגם בספירה שרי דלא עדיף מחוה"מ [פמ"ג]". ובדיני חול המועד מצינו במשנה ברורה (תקלא ס"ק כא) "ומי שיש לו שחין בראשו מותר לגלח השער אפילו בתער [ח"א]". עיין שם במגן אברהם (ס"ק יב) ובביאור הלכה (סע' ח, ד"ה 'כל אדם'). וכעין זה מצינו (תקנא, יג) שהתירו לספר את השפם בשבוע שחל בו אם הוא מעכב את האכילה. [אולם נראה שמטעם זה אין להתיר אלא אם הדבר ממש גורם צער או בושה ולא משום קצת אי נעימות. ואין להוכיח שיש להתיר אפילו משום קצת חוסר נעימות מכך שבחול המועד התירו להסיר את שערות השפם אפילו שאינו מעכב את האכילה, משום שבחול המועד יש סיבה מיוחדת להתיר כמו שכתב השער הציון (ס"ק טו) שעל ידי גידול שפה לא יהיה מנוול, ועל כן לא הכריחוהו לגלחו מערב יום טוב. טעם זה לא שייך בימי הספירה. ואכן בהלכות בין המצרים הובא שאסור לספר את השפם חוץ ממה שמעכב את האכילה (תקנא, יג) כפי שהבאנו לעיל]. ראה עוד בהליכות שלמה (שם, יד, הערה 19) שנשאל הגרש"ז אוירבך אודות מי שיש לו פצעים על פניו והשער הגדל שם מטרידו, ואמר שעד השבוע שחל בו תשעה באב יש להתיר דאין האיסור אלא ממנהגא. ראה שם עוד (יד, ז) מה שכתב לגבי מקרה של הפסד גדול ואיבוד פרנסה למי שלא יגלח בימי הספירה ובימי בין המצרים. הרי לנו מכל הנ"ל שכאשר יש צער או הפסד גדול יש להתיר. לסיכום: מכיון שלדעת הגרש"ז אויערבך והגר"ש וואזנר הסרת שערות באופן זה אינו נקרא תספורת (אף שלכאורה הגר"מ פיינשטיין חולק) וכן מסתמא מצטער בדבר יש להתיר (אף אם אינו מצטער כל כך הרבה יש להתיר בעניננו מכיון שיש את הטעם הראשון שאינו נקרא תספורת). הערת הג"ר שלמה הירש שליט"א: "יתכן שמה שהתירו הגרש"ז והשבט הלוי הוא בדרך מריטה היינו ליקוט שערות אבל בדרך גילוח אסור אא"כ מטרידו. ומיושב שאינו סותר לדברי הגרמ"פ ולדברי הגרש"ז בפצע. גם אם ההיתר משום טירדא יש עוד נ"מ שלכתחילה יש לדאוג לעשות לפני הספירה". עכ"ל הגר"ש הירש.