עשיתי כל כך הרבה דברים במשך שנים, באמת המון, הכל מהכל. דייטים, היכרויות, מיזמים, תפילות, צדיקים, טיפולים, פדיון כפרות, התרת נדרים.... מה לא. והכל בשמחה ובאמונה שלמה. אבל אני עדיין רווקה. כולם לא מאמינים - איך בחורה כמוני נשארה לבד?. האם ה' מעניש אותי? איך עליי לדעת מהי הדרך הנכונה בה הוא מנסה להכווין אותי אם בכלל? למה שיביא אותי לעולם וימנע ממני לאהוב ולהיות נאהבת, להקים בית בישראל? ואפילו אם יש לו תכניות "טובות יותר" עבורי, המטרה כבר מתפספסת, זה מרגיש כמו עונש ועינויים, ולעולם לא אשכח את השנים האלו, כמה צער יש בהן. הלוואי שיכלתי להפוך את גורלי לטובה, אני מתחילה להתייאש וזה באמת לא מגיע לי, אני יודעת שאני אדם טוב ומנסה להרבות חסד בעולם.

שלום. חלילה מלהתייאש! אני מציע שתלכי למי שתלמד אותך, מה לרצות בשידוך. אולי יחד תמצאו מה גורם לך לא להתחתן. אח"כ כאשר תיפגשי עם בחור/גבר, תדעי מה לומר, ומה לא לומר. כי ג להגיב וכד'. ואז הקב"ה יפתח לך את המחסום, ותזכי להקים בית נאמן בישראל!