שלום לרב. א. מי ששכח בברכת השנים לומר "ברך עלינו" "ותן טל ומטר לברכה" האם צריך לחזור? ב. מה הדין אם נזכרתי באמצע התפילה שלא אמרתי "ותן טל ומטר לברכה"? ג. אם אני בספק אם אמרתי ברך עלינו "ותן טל ומטר", אציין שלפני התפילה ידעתי שצריך לומר ואפילו הכרזתי לציבור?

שלום וברכה. א. מי ששכח להזכיר בתפילת העמידה "ברך עלינו" (בנוסח עדות המזרח) ו"תן טל ומטר לברכה" (בנוסח אשכנז) וסיים את התפילה - צריך לחזור ולהתפלל שוב. ב. מי שנזכר באמצע ברכת השנים, חוזר ומתקן וממשיך כרגיל. נזכר אחר שאמר "תקע בשופר", יאמר ב"שומע תפילה" לפני החתימה "ותן טל ומטר לברכה". נזכר אחר שסיים "שומע תפילה" קודם "רצה", יאמר שם. התחיל "רצה", חוזר לברכת השנים. אמר "יהיו לרצון" השני, חוזר לראש התפילה (לפירוט רחב יותר - ראה במקורות אות ב'). ג. מי שמסופק אם הזכיר כראוי, אם הוא עומד בשני תנאים: 1. ידע לפני כן שצריך להזכיר "ותן טל ומטר", 2. עבר זמן רב מעת שסיים את התפילה עד שנפל הספק בלבו – אינו צריך לחזור. אולם בסתם ספק (כשאינו עומד בתנאים הנ"ל) - צריך לחזור, כיוון שיש "חזקה" במשך שלושים יום, שאדם עדיין מזכיר את מה שהוא רגיל היה לומר. מקורות: א. כן מבואר בשו"ע (סי' קי"ז). ב. אם הוא עדיין בתוך התפילה ונזכר קודם שסיים ברכת השנים, כתב במ"ב (שם סקט"ו) שיחזור ויאמר ותן טל ומטר, ואם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה', נחלקו הפוסקים אם יסיים למדני חוקיך (אחרונים שם, והמ"ב ועוד רבים לא ציינו אפשרות זאת, ובא"א מבוטשאטש ד"ה אחר ובתשובות והנהגות ח"ב ב' סי' נ"ח ביארו שלא יסיים למדני חוקיך כיון שיכול לתקן ולבקש בהמשך ותן טל ומטר). כמו כן נחלקו הפוסקים אם סיים ברכת השנים ועדיין לא התחיל "תקע בשופר" אם יאמר מיד "ותן טל ומטר" וימשיך כסדר (מ"א שם סק"ה, פמ"ג מש"ז סק"ג, מחב"ר אות ב', בא"ח ש"א בשלי י"ח ועוד רבים), אולם דעת המ"ב (שם סקט"ז והאריך בזה בסי' קי"ד בבה"ל ד"ה בלי חתימה), שיותר טוב שיתקן ב"שומע תפילה" כיוון שבזה יוצא לכל הדעות. ואם נזכר אחר שהתחיל "תקע בשופר", לכל הדעות ימשיך ויאמר בברכת שומע תפילה (שו"ע סי' קי"ז סע' ה'), אם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה' קודם שאמר שומע תפילה, יסיים למדני חוקיך ויאמר "ותן טל ומטר לברכה" וימשיך כי אתה שומע וכו' (מ"ב שם סקי"ט). נזכר אחר שחתם שומע תפילה קודם שהתחיל רצה, כתב מרן השו"ע "נראה" יאמר שם ותן טל ומטר, והפוסקים קיבלו את דבריו בתורת ודאי. נזכר אחר שהתחיל "רצה", חוזר לברך עלינו (שו"ע שם). ואם לא נזכר עד לאחר שסיים את אמירת "יהיו לרצון" השני הסמוך לעושה שלום, ואין דרכו לומר עוד תחנונים כפי שנהוג, אף אם עדיין לא עקר את רגליו חוזר לראש התפילה. ויש לציין שכל פעם שחוזר לראש התפילה, אינו צריך לומר שוב "ה' שפתי תפתח", אלא מתחיל מיד באבות (מ"ב סי' קי"ד סקכ"א, כה"ח שם סקכ"ט). ג. המ"ב (קי"ז סק"ח) כתב שאם בעת התפילה היה זכור שצריך להזכיר את אותו מאורע/תוספת (הזכרת גשמים, שאלת גשמים, יעלה ויבוא) ולאחר זמן נולד הספק בלבו, אין צריך לחזור כיון שתולים שהזכיר, אולם אם נתעורר הספק מיד לאחר התפילה, צריך לחזור. ואם כן עולה שיש תרתי לטיבותא, א. זוכר את התוספת, ב. נזכר לאחר זמן, תולים שאמר כראוי. ברכה והצלחה,