שלום כבוד הרב. בשיעור בכיתה שלי נגענו בנושא שבועת השומרים. 1) שבועה שאינה ברשותו. 2) שבועה שלא פשע בשמירה. 3) שבועה שלא שלח בה יד. והרב הזכיר בדרך אגב, שלדעת הרא"ש (פרק המפקיד) והרמב"ם, השבועה שאינה ברשותו היא העיקרית, והשבועות שלא פשע בה ולא שלח בה יד הן מתגלגלות עליה. ולכן אם מסיבה כלשהי לא ישבע את השבועה שאינה ברשותו, לא יצטרך לישבע את השבועות שלא פשע ולא שלח בה יד. בבקשה הרב תקן אותי אם אני טועה. אז נגיד שומר חינם, שפטור בגניבה ואבידה, נגנבה ממנו הפרה. באים שני עדים שמעידים דבר אחד, "ראינו שנגנבה ממנו הפרה" משמע היא לא ברשותו, והוא לא צריך לישבע שהיא לא ברשותו כי שני עדים מעידים כך ואם ישבע זו שבועת שווא. עכשיו לכאורה הדין נגמר מכיוון שאת שני השבועות הבאות הוא לא ישבע כי הן רק מתגלגלות על השבועה שאינה ברשותו. והוא יוצא זכאי. השאלה שלי היא, האם באמת בגלל זה הוא יצא זכאי? הרי יכול להיות מצב שהוא פשע בשמירה או יותר גרוע, אף שלח בה יד, ואז חומרת דינו תעלה לרמה של שואל שבוודאי בגלל שנגנבה ממנו יצא חייב. ואת כל זה לא נוכל לדעת מכיוון שאין עדים נוספים שיעידו, והוא לא יכול לישבע (כי נפטר מהשבוע העיקרית), שאולי השבועות היו מרתיעות אותו והיה מודה ששלח בה יד. זה נראה לי לא צודק. אשמח לביאור תודה רבה.

שלום סליחה על העיכוב במתן התשובה. שולחן ערוך (חו"מ סי' רצ"ד סע' ב') פוסק: אם השומר חינם: "לא כפר בו, אלא טען: נגנב, או: נאבד...ישבע שהוא כדבריו, ומגלגלין עליו בשבועתו שלא פשע בשמירתו אלא ששמרו כדרך השומרים ושלא שלח בו יד קודם לכן, שאם שלח בו יד קודם לכן ליהנות ממנו נתחייב אפילו נאנס". מוסיף הרמ"א: "הגה: וי"א דאפילו איכא עדים שנגנב או נאבד צריך לישבע שלא פשע, ומגלגלין עליו שלא שלח בה יד. אבל אי איכא עדים שלא פשע, אין צריך לישבע שלא שלח בה יד (טור בשם הירושלמי והרא"ש ורמב"ם בפרק ו' דשאלה). אנו רואים שהרמ"א מביא את דעת הרמב"ם והרא"ש שאפילו שיש עדים שהחפץ נגנב עליו להישבע שלא פשע בשמירה, ומתוך כך מגלגלין עליו את השבועה שלא שלח בה יד. בירושלמי מובא: כשיש עדים שלא פשע, פטור אף משבועה שלא שלח יד, דאחזוקי אינשי ברשיעי לשליחות יד לא מחזקינן. הרא"ש מוכיח מכאן שלירושלמי שבועה שנאנסה ושבועה שלא פשע שתיהן עיקריות, ושבועת שלח יד היא גלגול (אגב, פירוש מימרת רב ששת לפיו, היא: שלא פשע = שלא היה תחילתו בפשיעה, שאינו ברשותו = שנאנסה) רמב"ם (הלכות שאלה פ"ד) פוסק: נגנב או אבד, נשבע ונפטר... ומגלגלים עליו שלא פשע ולא שלח יד .← שבועה שלא פשע היא גלגול. ןאילו, הרמב"ם (הלכות שאלה פ"ו) פוסק: הביא ראיה שלא פשע בה, פטור משבועה, ואין אומרים שמא שלח בה יד קודם שנאבד.← שבועה שלא פשע עיקרית. הנתיבות מחלק בין שבועה שלא היתה תחילתו בפשיעה, שהיא רק גלגול (ולכך כונת הרמב"ם בפ"ד), לבין שבועה שלא פשע בשעת מותה, כלומר - שבועה שנאנסה, שהיא חלק מהשבועה שאינה ברשותו שאותה חייב להישבע. אם כן למדנו שעל האדם להישבע אף שלא פשע במקרה שיש עדים שנגנב או אבד. יום טוב