1. למה נמצאת פרשת ציצית בשמע ישראל? 2. בתורה מדברים על יציאת מצרים באלף צורות, למה נבחרה פרשת ציצית כדי לזכור יציאת מצרים כל יום? 3. האם כדי לזכור יציאת מצרים לא היה מספיק להגיד רק ה-2 פסוקים אחרונים של פרשת ציצית? 4- העניין של יציאת מצרים לא נראה קשור לרישא של פרשת ציצית?

1-3. מבואר ברמב"ם הלכות קריאת שמע פרק א: "ומה הוא קורא, שלשה פרשיות אלו הן: שמע והיה אם שמוע ויאמר, ומקדימין לקרות פרשת שמע מפני שיש בה יחוד השם ואהבתו ותלמודו שהוא העיקר הגדול שהכל תלוי בו, ואחריה והיה אם שמוע שיש בה צווי על (זכירת) שאר כל המצות, ואחר כך פרשת ציצית שגם היא יש בה צווי זכירת כל המצות". 4. כתב רש"י על התורה בבמדבר פרק טו פסוק מא: "אני ה' - נאמן לשלם שכר, אלהיכם - נאמן ליפרע אשר הוצאתי אתכם - על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי, אני ה' אלהיכם - עוד למה נאמר, כדי שלא יאמרו ישראל מפני מה אמר המקום, לא שנעשה ונטול שכר, אנו לא עושים ולא נוטלים שכר, על כרחכם אני מלככם. וכן הוא אומר (יחזקאל כ, לג) אם לא ביד חזקה וגו' אמלוך עליכם. דבר אחר למה נאמר יציאת מצרים, אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לשאינה של בכור, אני הוא עתיד להבחין ולהפרע מן התולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא." כלומר יש שני פרושים: א. ההוצאה ממצרים היא על מנת שישמרו את המצוות ולכן נסמכה פרשת ציצית שהיא מצווה ליציאת מצרים. ב. היו כאלו ששמים במקום תכלת שזה דבר יקר, צבע מזויף, וידעו שהקדוש ברוך הוא יודע להבחין בכך, כמו שהבחין בין בכור ללא בכור ביציאת מצרים, הנה קשר בין ציצית ליציאת מצרים. הרב אברהם פרל.