נולדתי בבריה"מ, ועליתי ארצה עם משפחתי בגיל שנתיים וחצי. אי אפשר היה לערוך ברית שם, ולכן עברתי ברית מילה כאן בארץ כשהגענו. עוד לפני שנולדתי אמי ייעדה לי שם עברי (תנכ"י), ולאחר שנולדתי כך גם נקראתי בפי כולם, בכינוי הנגזר מן השם הזה (אף אחד מעולם לא קרא לי בשם המלא). הבעיה היתה שאמנם בבריה"מ ניתן היה לרשום כל שם בתעודת הלידה ולכן רשמו בתור שמי את הכינוי, כשהגענו ארצה - אינני יודע את הסיפור המדויק - אך מה שקרה בפועל הוא שבברית נקראתי בשם אחר, שאבי בחר. כך גם בתעודת הזהות, ובכל טופס רשמי שאי פעם מלאתי. מאז המצב הוא כזה: לכל העליות לתורה עליתי בשם ה"רשמי" שלי, שם-הברית, אך אף אחד לעולם אינו קורא לי כך, וכולם קוראים לי מאז ומעולם בשם הכינוי הנגזר מן השם שיועד לי במקור. הדבר הטריד את אמי ואותי כל השנים, כיוון שהרגשנו שאין זה נכון לחיות תחת שם אחד, ולהיקרא ע"פ הברית וכן רשמית בשם אחר לחלוטין. אשמח אם הרב יחווה דעתו על הסוגיה, אך לא זו שאלתי. שאלתי היא כדלהלן: אני לומד כעת בישיבה גבוהה, מפורסמת וידועה. הצגתי את סיפורי לפני מו"ר רה"י שליט"א, על מנת לשאול האם אוכל להחליף את שמי, או להוסיף לו את השם האמיתי שלי וכו’. אציין שידיעותיי בנושא דלות מאוד, אך ממה שיצא לי להבין נושא השמות קשור בקבלה, ואיננו פשט כלל ועיקר. בנוסף, לא יכולתי שלא לשים לב שרבנים "ספרדים" מתייחסים ומטפלים הרבה יותר בנושא מרבנים "אשכנזים". חרף כך, פניתי לרה"י - שהוא אשכנזי - כי ביודעי שהוא ת"ח עצום, ולבטח ייתן לי דעת תורה. (להווי ברור שאינני מפקפק בכך אף עתה). אך הרב ענה לי בפשטות שאם זהו שמי האמיתי אז מרגע זה ואילך כך אני נקרא, בתוספת השם מהברית. ניסיתי לומר משהו על כך שכמובן ידיעותיי דלות אך הבנתי שנושא זה די סבוך וקשור בתורת הנסתר, אך כבוד הרב ביטל את דבריי וכך קבע בפשטות. שוב אציין שאינני חלילה מפקפק לרגע בגדולת רבי ונכונות דעתו! אך לא יכולתי שלא להתאכזב מתשובתו ה"מבטלת" קמעא של הרב, על שאלתי בת 19 השנים. החלטתי לשאול רב "ספרדי" כגון הרה"ג דוד חי הכהן שליט"א. האם מותר הדבר, עקב כך שכבר שאלתי לדעת רב פוסק. הצד שמצאתי להקל בדבר הוא שאין מדובר בשאלה פשוטה של איסור והיתר, ולכן אינני נמצא הולך לרב אחר על מנת שיתיר לי את מה שאסר הרב הראשון, או להיפך. האם מותר לי לשאול רב אחר?

יש בשאלה נגיעה גם בענייני הלכה כמו ברישום בכתובה לכן לא כדאי לשאול רב נוסף ואפשר לסמוך בשקט על דעת ראש הישיבה הידוע כגדול תורה. דיעה ברורה בהלכה תואמת גם את חכמת הקבלה ואין לחשוש לסתירה בניהם. בפרט שמדובר בשם עברי שמקורו בתנ"ך, בתנאי שהוא שם של יהודי ולא שם של גוי (כמו עשו או נמרוד) וכן לא שם של יהודי שהיה מפורסם ברשעות (כמו אחז, אמון, ירבעם, וכדומה) ועיקר שמו של האדם מתברך ע"י שהנושא אותו מרבה בלימוד תורה ומעשים טובים.