א. ה’ מבטיח ליעקב שלא יעזבו עד שיחזירו לארץ. נו, וכשיחזור לארץ אפשר להתקיים ללא השגחת השם? מה, חס ושלום ה’ יעזוב את יעקב אחרי שובו? ב. בחרן ה’ נגלה ליעקב, מצווה אותו: "שוב אל ארץ אבותיך". הייתי מצפה מיעקב שמיד יארוז חפציו וילך, אך יעקב כביכול מתיעץ עם רחל ולאה, "מה אתן אומרות על המצב? אבא שלכם עשה לנו כך וכך, וה’ אמר לי לשוב לארצי. והתשובה: בטח, אין לנו מה לחפש כאן, וגם ה’ אמר לך לחזור". נו, ככה עונים תשובה האמהות הקדושות? ציפיתי לתשובה כגון: "מה השאלה? ה’ אמר אז קדימה לארוז וללכת?".

א. האבות זכו להשגחה ייחודית. יעקב אבינו חשש "שמא יגרום החטא", צדיקים גדולים תמיד חוששים שמא אולי לא יהיו ראויים בגלל הירידה הרוחנית שלהם. ב. מבחינה טכנית צריך לראות איך להיערך לנסיעה, איך ללכת? האם לברוח? ללכת בשמחה ולעשות מסיבת פרידה? יש ממפרשי המקרא שאומרים שיעקב לא עשה בשכל בזה שברח, היה צריך להודיע ללבן ושיעשה לו מסיבה. ההתיעצות לא הייתה האם עוזבים, אלא באיזה אופן.