מה מברכים על לחמניות מאודות ("באן")

שלום הרב, מה מברכים על לחמניות באן? מדובר בלחמניות סיניות שבישולם נעשה באדים ולא בתנור/מחבת תודה רבה

לשואל, שלום וברכה! ברכתו "מזונות", אפילו כשאוכלים כמות גדולה כשיעור קביעת סעודה. אך יש חולקים וסוברים שברכתו "המוציא", ולכן עדיף לאוכלו בתוך סעודה עם לחם רגיל. הרחבה: הוסבר לי שמדובר בלחמניות על בסיס קמח ושמרים. בדרך כלל שמים סיר של מים חמים ועליו סלסילה מנוקבת, והאדים נכנסים לסלסילה ומבשלים את הבצק. מכיוון שהבצק מבושל באדים ולא נאפה, דינו כבצק מבושל, וברכתו "בורא מיני מזונות". כך כתב בשו"ת גינת ורדים (או"ח כלל א סי' כד) לגבי הכוסכוס: "ולכאורה נראה דהוי לחם גמור לכולי עלמא, לפי שאין בישולו על ידי מים כלל, לפי שנותנים בכלי מנוקב נקבים רבים ונותנין כלי זה על גבי קדירה של מים או של תבשיל שעומדת על האש, והזיעה וההבל של הקדירה עולה לכלי שעל גבה, ובאותה זיעה והבל הוא מתבשל ונעשה ראוי לאכילה. ולכאורה נראה לדון בו דהוי האור מהלך תחתיו ואין משקין נוגעין בו, דחשיב ליה ר' יוחנן הלחם גמור לענין חלה ולברכת המוציא. אמנם מסתברא דהוי כאלו נתבשל בתוך הקדירה עצמה שלמטה ממנו, לפי שכל זיעה והבל דיינינן ביה כגופו של דבר הגורם להם". בגינת ורדים שם כתב שאם אוכל מלחם זה שיעור קביעת סעודה יש לברך "המוציא" וברכת המזון, אך הדעה המקובלת אינה כך, אלא כל מה שמוגדר כתבשיל ברכתו "מזונות" אפילו כשקובעים עליו סעודה, עיין ברכי יוסף סי' קסח סק"ג וברכת ה' פ"ב סי"ז. אך רצוי - בכל לחם מבושל - לאכול אותו בתוך סעודה עם לחם רגיל, כדי לצאת מן הספק, מאחר שלדעת רבנו תם ברכתו "המוציא" (שו"ע סי' קסח סי"ג).