בני התרגל לאכול מבקבוקים בפגיה ולכן מההתחלה שאבתי ולא הנקתי. מעולם לא היה לי מספיק חלב והיום שבני בבית ואני מטפלת בו יומם וליל, אין לי זמן וכוחות לשאוב יותר מבוקר וערב ויש לי מעט מאוד חלב. בגלל שבני היה פג, החלב אם שיש בו נוגדנים למחלות, חשוב לו מאוד- כל טיפה חשובה. קיבלתי היתר לשאוב לו בשבת וכן לא לצום בט’ באב. בעלי טוען שאני אמורה לשאוב כמה שיותר פעמים ביום כדי שאגדיל את כמות החלב ואגיע למצב שבו לא אצטרך לשאוב בשבת, כי אוכל לשאוב לפני שבת לכל השבת, וכדי שאוכל לצום בצומות וזה לא יאיים על כמות החלב. בקושי יש לי זמן לעצמי ואני צריכה את הזמן הזה לבריאות הנפשית שלי. האם באמת אני מחללת שבת או צום ’בגרמא’ בכך שאני לא שואבת יותר ומגדילה את הכמות? גם ככה, צריך להמשיך לשאוב בשבת אפילו כשיש כמות גדולה, כדי שזה לא יירד, וכן בצומות.

היות ויש לך תינוק, מוטלת עליך החובה ומצווה לתת לו את מזונו ואין תחליף לחלב אם. ואת צריכה לעשות את זה אפילו זה כרוך לשאוב בשבת. תעשי הכל כדי לאפשר לתינוק לשתות חלב אם.