האם המקרים שלהלן נחשבים לנדר? 1. אמרתי לעצמי שאני לא יוזמת/יוצרת קשר עם מישהי עד להודעה חדשה. כשאמרתי זאת, לא התכוונתי להתחייבות או לנדר, אלא זו הייתה סוג של התבטאות מתוך היעלבות וכעס. 2. בעלי סיפר שפרסמו במדיה הדתית לא לקנות ברשת מסוימת, שאחד משותפיה מחלל שבת. ואז הוסיף שלא קונים שם עד להודעה חדשה. כמה שניות לאחר מכן, אמר בלי נדר (כי אמרתי לו להוסיף). בכל אופן, גם פה, אני חושבת שלא התכוון להתחייב או לנדור.

בשני המקרים כיון שלא הייתה מחשבת נדר, אין עליו שם נדר.