כמדומני שראיתי באחד הספרים כי ההלכה אומרת שאפילו ת"ח ששכח לספור ספירת העומר לא ימשיך לספור בברכה - כמובן שייתכן כי הוא יבוזה ע"י כך שלא יוכל לספור בקול בתפילה בציבור שנוהג לכבדו בברכה. מדוע במקרה זה של ברכות, שבד"כ נוהגים אנו בו בסב"ל, ואפילו בדיני הספירה אנו מקבלים מעין פשרה בין המחמירים למקילים, אין ההלכה חסה על כבוד הבריות ובפרט על כבוד תלמיד חכם.

ר' יושה בר (הגרי"ד סולוביצ'יק הראשון מבריסק) הציע פתרון, שאותו ת"ח יבקש מאחד המתפללים שיכול לספור בברכה שיתכוון לצאת בספירתו של אותו ת"ח ואז יוכל הת"ח לספור בברכה.