הייתי בשיעור של הרב בכנס של מכון פועה. ורציתי לשאול את הרב על מקרה אחר. האם מותר לתרום מילד קטן (שנולד לעצמותו ברור!!) לאחיו הגדול? הרב הביא שני סברות לאסור. א. זה צער, מי אמר שיש זכין בצער. ב. יכול להיות שאין זכין כיוון שיהיה גדול הרבה סיכווים שכבר לא נצטרך את התרומה ושהוא קטן לא חייב במצווה. אני מוסיף עוד סברא ע"פ הקצוות שאומרים רק זכין לאדם ולא זכין מאדם (דהינו רק לקבל ולא לתת). מה הרב אומר למסקנה במקרה כזה?

את הקצות לא הזכרתי בגלל קוצר הזמן. אך בלא"ה רבים חולקים עליו, ר' למשל באר יצחק או"ח סי' א.