ראיתי שהרב כותב, כי הקריעה על מקום המקדש תלויה בראיית קרקע הר הבית. ורציתי לשאול, מה המקור לדבר? באורח חיים סימן תקסא, שם מוזכר דין הקריעה, לא מוזכר ’קרקע’. ומדברי הב"ח נראה, כי כשרואים את המבנה הבנוי שם יש לקרוע. בכל אופן, הקרקע הנמצאת שם כיום אינה מימי הבית, ומהי הסברה להצריך את ראייתה? האם הרב סובר שיש דין בראיית הקרקע גם בקריעה על ערי יהודה וירושלים?

הרב טיקוצ'ינסקי בספרו מדבר על נושא זה. המקור הוא באחרונים.