למה אנו מודים לה’ על שהוציאנו ממצרים אם הוא בעצם הכניסנו לשם??? ואם זה היה לטובה למה אנו לא מודים לו על שהכניסנו לשם? כי כשם שצריך לברך על הטובה כן צריך לברך על הרעה ולא מצאנו בשום מקום בקרא הודאה לבורא עולם על שהכניסנו למצרים אלא רק על מה שטוב לנו היציאה ממצרים..!!

ב"ה שלום לך ידידי היקר. שמחתי לקבל את שאלתך המראה על חשיבה מעמיקה ועל רצון לדעת ולהבין. אודה על האמת ששאלתך לא פשוטה, לא בגלל שאין עליה תשובה, אלא בגלל שהיא מורכבת ממצב לא פשוט שבו אנו נמצאים. חכמנו זכרונם לברכה לימדו אותנו שאדם צריך לברך על הרעה ממש בשמחה כמו שהוא מברך על הטובה, אבל אנו לא מסוגלים לחיות כך. אנו, באופן טבעי רואים את הרע שקורה לנו כרע, וכדבר שאי אפשר לשמוח בו. אנו מבינים בשכל שודאי שהכל לטובה ובודאי שרצון ה' שיהיה לנו טוב, אבל עכשיו כואב לנו וקשה לנו, ואנו מסתכלים על הצעדים קדימה. אף שאנו יודעים שה' אוהב אותנו אהבה עצומה, וכל מה שהוא עושה זה לטובתנו, בכל זאת צריך לא קל לנו לשמוח. הדבר דומה לחולה שצריך לקחת תרופה מרה, ואף שהוא מבין בשכל שהיא לטובתו, הוא לא נהנה ממנה, ולכן הוא לא מברך עליה. ודאי שהירידה שלנו למצריים היה לה יעוד ותפקיד, ובודאי שזכינו לקבל דברים חשובים במצרים, אבל אי אפשר להתעלם שבמצרים היו דברים מאוד לא פשוטים, ויחד אם זאת יצאנו ממצרים מחושלים יותר, בהירים יותר בדרך שלנו, ויותר מבוססים. איננו מברכים על הכניסה שלנו למצרים, כי בסופו של דבר במצרים היה לנו נורא, אבל על היציאה ממצרים אנו מברכים כי ה' עשה לנו את הכל. בברכה הרב צחק גרינבלט. נ.ב, נראה לי מאוד שכדאי לך למצוא מסגרת לימודים שתפתח אותך ותקדם אותה, ואם תרצה אשמח לעזור לך למצוא מסגרת כזו, או קבוצה כזו.