וַיָּרַח ה', אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל-לִבּוֹ לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו; וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. מובן לי שלא כך אך נשאלת השאלה האם הקב"ה לא ידע שיצר לב האדם רע מנעוריו עוד לפני המבול והיה צריך את ריח הניחוח כדי לדעת זו?

לשואל שלום, הנחתך הפשוטה שה' ידע גם לפני המבול עובדה זו ש"יצר לב האדם רע מנעוריו" היא כמובן נכונה. משמעות הפסוק היא שבעוון הדור ההוא נענשו במבול שהשחית את כל הארץ, עונש זה הגיע להם על מעשיהם המרושעים, וכעת באה הבטחה אלקית שלא תהיה תוספת קללה על האדמה (ראה אור החיים הק' על פסוק זה), כיון שסוף סוף יצרו של אדם רע מנעוריו. כלומר העובדה הידועה ש"יצר לב האדם רע מנעוריו" אינה מצדיקה את מעשיו הרעים, מכל מקום היא מקלה בענשו. בברכה נאמנה