שלום לרב, למדנו לאחרונה באורות האמונה עמ’ 81 . שהרב אומר (בלשוני) שאם אדם לא משתחרר מתוך המחשבה שהכוחות של הטבע יותר חזקים מהכח העליון אז המוסר שלו יהיה נמוך לדוג’ אנחנו בתור יהודים מאמנים, מאמינים שי-ם צריכה להישאר בשליטת ע"י וכו’ אבל יש את האמריקאים ויש את הלחץ הזה וכו’ אז כביכול נכנענו לכח הטבעי ולא האמנו ביכולת הניסית ואולי לא פעלנו בגלל זה למען האידיאל.. אני רוצה לקחת את זה למקום קטן יותר בבקשה לאדם הפרטי. נניח שאדם רוצה להתחזק בעבודת השם ולדוג רוצה להיכנס לישיבה ללמוד אבל הוא חושש מה תגיד החברה שבה הוא חי או שנאמר העבודה שלו תפגע. האם גם במקרה הזה של האדם הפרטי מול עצמו נאמר שהוא נכנע לכח הטבעי ולכן המוסר שלו פגום קצת??. לדעתי אדם הרבה פעמים יש לו רצונות ושאיפות אבל הוא לא מקיים אותם כי הוא נכנע לכל מיני לחצים שונים.. (כמובן שאני מדבר על רצונות ושאיפות אמוניות תורניות וכו’..) תודה רושבת שלום

שלום רב: בכל צעד בחיים אנו יכולים להפגש בפר בין המצוי לרצוי. אנו צריכים לחלום שיגיעו מעשינו למעשה אבותינו ומאידך אנו יודעים עד כמה שפלה מדרגתינו. החיים בסתירה זו אם הם לא מסודרים יכולים לגרום למועקה וחוסר סדר. לפעמים הראלי גובר ולפעמים החלום דוחף. הדרך היא שהחלום נועד להיות חלום. אולם יש ערך לפרט את החלום יש ערך לספר לעצמך כיצד החלום יתממש,, יש ערך לספר מה ישתנה אם החלום יתממש. אולם לזכור שזה חלום. בחיים הממשיים יש לקחת נושא אחד שבו יכול להאדם לתקן תיקון ממשי ובה להתמקד. בנוגע להחלטות ושיקול דעת כדאי להרצות את ההחלטות שלך בפני אדם גדול שהוא ישקף לך הם ההחלטות יש בהם משהו מקטני האמונה או שהדברים נראים שבאים מצד היושר האלוקי בקרבך. כל טוב