הישיבה

הגדולה

בעולם

הרב דוד חי הכהן

שאלה

אדם שאכל סעודה, והתחייב בברכת המזון אך מעוניין להמשיך לשתות על אף שסיים את הסעודה, האם יכול לברך ברכת המזון ולחזור ולברך שהכול? מחד, אם יברך ברכת המזון ויחזור ויברך שהכול, האם יש כאן ברכה שאינה צריכה? ומאידך, אם יחכה עד שיסיים לשתות יש אפשרות שישכח שאכל וישכח לברך ברכת המזון על הסעודה. האם יש הבדל בין אם אכל לחם ואז מתחייב בברכת המזון וספק אם ישכח (ספק דאורייתא לפי חלק מהראשונים שברכת המזון דאורייתא) מול ברכה שאינה צריכה, אם היא אכן אינה צריכה (ספק דרבנן), לעומת, אם אכל שאר דברים שבהם מתחייב ברכה אחרונה אחרת (בורא נפשות או על המחייה שאז זה דרבנן) ויש כאן ספק דרבנן מול ברכה שאינה צריכה שגם היא מדרבנן. האם יש עניין של זמן? שיעבור הזמן שבו יכול לברך ברכה אחרונה או שכיון שממשיך לשתות אז הסעודה נמשכת? מה לגבי אם הוא משנה את מקומו, כלומר ממשיך לשתות ועובר מקום? (האם יש נפקא מינה אם המשיך לשתות כל שהוא באותו מקום ואז עבר או שלא שתה עוד באותו מקום שאז יש להקל שיברך ברכה אחרונה, יעבור מקום ואז יחזור וישתה). מצטער על אורך השאלה. בברכה.

תשובה

א. אפשר לברך ברכת המזון ולשתות אחר כך ואין בזה ברכה שאינה צריכה, כי מצוי שאין קבע לשתיה ופעמים רבות אדם רוצה לשתות אחרי הסעודה. ב. אם אכל אוכל שטעון ברכה אחרונה יכול לברך ואין בזה ברכה שאינה צריכה כי מצוי לשתות ואין לזה קבע, אולם אם שתה אין זה ראוי לברך ברכה אחרונה ולהמשיך לשתות. ג. אם יעבור הזמן של הברכה על האכילה אין השתיה מאריכה את הזמן. ד. לא ראוי לשנות מקום עד שמברכים ברכה אחרונה. ואז אם בירך ברכה אחרונה ועבר אין שאלה של ברכה שאינה צריכה לגבי שתיה במקום חדש.