מצוות עשה לטעון עם חברו

מצוה לספר
צניעותו ומידת ההסתפקות במועט שהיו נר לרגליו של הרב בנימין הרלינג זצ"ל הי"ד, גרמו לו לנסוע במהלך חייו בטרמפים ובתחבורה ציבורית ולא לרכוש לעצמו רכב משלו.

אדם שנתקע פעם עם רכבו באחד מכבישי השומרון סיפר כי המתין זמן רב עד שיחלוף לידו רכב שיעצור ויעזור לו. לאחר שעה ארוכה, לשמחתו עצר לידו רכב, אולם מה גדלה הפתעתו כשראה שמהרכב יורד אחד הנוסעים, והרכב ממשיך בנסיעתו. ר' בנימין שהיה טרמפיסט ברכב רצה לעזור ליהודי העומד בצד הכביש, אולם כשהתברר לו כי בעל הרכב לא יכול להתעכב ביקש לרדת על מנת לעזור. כשגמרו לתקן את הרכב רצה בעל הרכב לקחת את ר' בנימין ליעד נסיעתו, אולם ר' בנימין הסכים לנסוע איתו רק עד ליעד המקורי אליו היה אמור לנסוע ולא הסכים שיאריך בשבילו את הדרך אפילו במעט.

מצוה גדולה (111)

הרב שמואל הולשטיין

add_alert

24 - מצווה לפרוק מבהמת חברו הרובצת תחת משאה

25 - מצוות עשה לטעון עם חברו

26 - מצווה לאהוב כל אחד מישראל כגופו

טען עוד

* * *

כבדרך אגב סיפר אחד מאורחיו של הצדיק הירושלמי, ר' אריה לוין זצ"ל, שבדרך ראה אישה זקנה סוחבת בקושי סלים רבים, בדרכה מהשוק לביתה. כמובן שהאיש לקח ממנה את הסלים ובחיוך ליווה אותה לביתה. המשיך האיש וסיפר: "כשהגעתי לביתה, פנתה אלי האישה ואמרה לי כי ברצונה לשלם לי על טירחתי, אך אמרתי לה כי זו היתה זכות ואין לי רצון בממונה, ונפרדנו בלבביות". ר' אריה פנה אל האיש ואמר לו: "ישנם מדרגות שונות במצות גמילות חסד. יש הגומל חסד בממונו, כגון הנותן צדקה וכדומה, וישנה מדרגה גבוהה יותר, שהיא הגומל חסד בגופו, כגון המבקר את החולה וכדומה". המשיך ר' אריה ואמר: "אם היית לוקח מהאישה כסף עבור העזרה שנתת לה היית נחשב לסבל, הסוחב משאות תמורת משכורת, אולם כעת שעשית זאת לשם עזרה בלבד אתה נחשב ל'גומל חסד בגופו'".


מצוה להורות
מצוה זו מכונה אצל חז"ל מצות טעינה. אדם חייב הרואה את חברו מתקשה לשאת משא בעצמו או שמתקשה להטעין את המשא על בהמתו חייב לעזור לו. אין חובה על האדם לעזור להטעין ללא תשלום אלא יכול לגבות תשלום על עזרתו בהטענת המשא.

אדם מכובד שהיה נמנע מלהטעין את בהמתו שלו, אינו חייב לעזור לאחר במעשה זה, אך אם בכל זאת עוזר הרי זו מידת חסידות.

אם נפל המשא לאחר שעזר בטעינה, חייב לעזור שוב ושוב עד שיצליחו לטעון היטב, שנאמר "הקם תקים", ודורשים חז"ל על כפילות הלשון: "אפילו מאה פעמים".

החובה לטעון חלה רק אם האדם הזקוק לעזרה נמצא בטווח של רס"ו אמה ושני שלישי אמה, שזה כמאה וארבעים מטר. אולם אם המרחק גדול מכך אינו חייב להתקרב ולעזור בטעינה. אם בעל הבהמה (או הרכב) אומר לאדם שבא לעזור, שהיות ויש עליך חובה לטעון אינני רוצה לסייע בידך, פטור השני מלעזור, שכן התורה אומרת "הקם תקים עימו ", אולם אם בעל הבהמה אינו מסוגל לעזור מפני זקנתו או חולשתו חייב השני לעזור לו.