א. הסברת ארבעת סוגי האגדות שמבאר ריה"ל בדרכם של חז"ל ומעט הרחבה בשתי הדוגמאות המיוחדות שפרש ריה"ל שהן "שבעה דברים נבראו קודם לעולם..." ו"עשרה נבראו בין השמשות".
ב. השוואת הדברים לדברי הרמב"ם ולדברי רבי אברהם בנו בעניין.
א. על ארבעים שנות נבואה שנמשכה בבית שני ועל תלות הנבואה בהמצא השכינה במקדש או במיוחדים שהם עצמן מקום השכינה.
ב. תיאור תחילת שלשלת הקבלה ועל היווצרות כיתות הצדוקים והקראים לריה"ל ולרמב"ם
על העברת מסורת התורה בצורה ברורה בתקופת הנביאים - רבים מרבים.
על מגמת "כותב דברי הימים במקרא" לכתוב הדברים הנצרכים להמון כולם ולא את אלו הנצרכים ליחידים בלבד.
על פירוש "וימצאו כתוב" שאינו מעיד על שכחת התורה.
חבורה בכוזרי מאמר שלישי (25) הרחבה לסעיף נג והקדמה להמשך
א. הבנת עניינה של התורה האלוקית- סקירה על כל המקומות שריה"ל חוזר על עניינה.
ב. הבנה כיצד כל דברי ריה"ל הם הצגת דברי החבר "כמו שהיו".
ג. השוואה בין תאורי שלשלת הקבלה של ריה"ל והרמב"ם
סיום וסיכום עיקר תשובת ריה"ל לקראים שבסעיפים כג- נג
חבורה בכוזרי מאמר שלישי (24) סעיפים נ- נג
א. על צורת ההתנהלות הנכונה בסייגות התורה ובדברים שלא נאסרו מן הדין.
ב. סיכום שני השלבים בתשובת החבר (סעיפים כג- נא) לשתי טענות הכוזרי ביתרונם של הקראים (סעיף כב).
ג. על גישתו העקרונית למצוות התורה וטעמיהן, ועל הסדר הנכון וההגיוני של הדברים כאן, על אף כפילותם
הטעות החמורה והמזיקה שבתפיסת הקראים שמובילה אותם להישמרות מהטומאה בזמן הזה ודרכה הרצויה של תורה, האלטרנטיבית לדרכם.
בכלל הדברים דיברנו על השאיפה והדרך להחזרת מוסד הסנהדרין והלימוד בדרכם.
א. ההבנה שאין בתורה שבכתב הוראה מעשית ברורה בלא מסורת פירושה שניתנה עימה למשה.
ב. ההבנה שהשתדלותם היתרה של הקראים אינם למעלתם אלא היא תוצאה מחידושם מהעדר מסורתם ומחסרונם.
א. בירור הדרך שיש לנהוג על מנת לשמר את המסורת של דבר ה' במדוייק בלא שינוי.
ב. ודאות נכונותה של מסורת חז"ל שנהגו בדרך זו ושימרו אותה באופן יוצא מן הכלל.
1. מעבר לחלק השני במאמר העוסק בטענות על הקראים. הטענה שהקראים משתדלים יותר ודבריהם תואמים יותר לפשט התורה ותחילת התשובה לזה.
2. על "שני עמודי התורה"
3. שינוי המהדורות בסעיפים כד- לא