היחס לכופרים

הרמב"ם כותב שכל מי שכופר בעיקרי אמונה או בחלקם הרי הוא כופר ויוצא מגדר כלל ישראל ומצווה לשנאותו ולהשמידו. מדוע זה כ"כ חמור? הרמב"ם בכתביו חוזר ע"כ פעמים רבות, למה היחס למומר לתיאבון שונה? האם יש להם תשובה כלפי שמייא? האם אנחנו נקבלם? היחס אל "הכופרים" היום ודרכי הפעולה הראיות.

היסוד המרכזי ביסודות האמונה

הרמב"ם מונה שלושה עשר עיקרי אמונה. בהמשך הדורות היו כאלה שצימצמו את יסודות, הרחיבו אותם וגם נתנו פרשנויות לפעמים קצת מורכבות, אך יסוד שהחולקים עליו נחשבים כ"מחוץ לגדר" הוא "תורה מן השמיים". מה כ"כ מרכזי בו? מדוע הוא לב העניין?

נבואת משה רבינו ע"ה

נבואת משה רבנו גבוהה מאוד מנבואת שאר הנביאים, עד כדי כך שאומר הרמב"ם שהתואר "נביא" שלכאורה משותף להם, הוא שיתוף השם בלבד. מהו הפער הגדול האם הנבואה סותרת את השכל או באה ביחד, מה מקומו של כוח הדימיון בנבואה.

יסוד שלילת הגשמיות ברמב"ם

דרישת "מעמד הצור" וניתוח של הצד המופשט שבמושגים הגשמיים שבתורה.

אילו שאין להם חלק לעוה"ב

הרמב"ם מביא את מימרת חז"ל שמתארת קבוצה של חוטאים שאין להם חלק לעוה"ב, הרשימה הזו מעוררת תמיהה, שהרי אלו לכאורה חטאים לא ככ חמורים? תשובתו של הרמב"ם ופירושו של המהר"ל.

תענוג - אמצעי או תכלית?

הרמב"ם מאריך רבות לזכך לנו את מושגי עולם הבא וימות המשיח, שעיקר הכל הוא ההנאה מקרבת ה' אך נשאל, גם זו בסופו של דבר הנאה, זו תכלית, לעבוד את ה' לשם הנאה?וכן הרמח"ל , "להתענג על ה'" זה נשמע מאוד אגואיסטי.

קביעת הרמב"ם שמלך המשיח ימות

הרמב"ם מאריך להסביר שימות המשיח יהיו ימים טבעיים לגמרי, ממש כמו בעולמנו אנו, עם המון שפע וטוב, וכן יהיה את נס תחיית המתים, נס חד פעמי שגם אחריו ימשיך העולם לנהוג כמנהגו. זה מקטין או מגדיל את ימות המשיח? מה סוברים האחרים?

מפני מה אנו מצפים לימות המשיח?

פרוש המשנה לרמב"ם סנהדרין י' יא'

הרמב"ם מסביר שימות המשיח זה זמן שהחיים הארציים יהיו בצורה השלימה ביותר וזה מה שיגרום לזכויות ומעלה בעולם הבא-עולם הנשמות. הרב יהודה מוסיף שישנו עניין ומעלה בעצם הבאת העולם הזה לתיקונו.

זכיה לעולם הבא במהר"ל

הקדמת הרמב"ם לפרק חלק

האם ריבוי מצוות זה טוב? "רצה הקב"ה לזכות ישראל" המהר"ל דן במשנה זו , מביא את דברי הרמב"ם ומציע פירוש אחר משלו,. איך זוכים לעולם הבא ועל התאמת הנפש היהודית לתורה ולמצוות , סגולה אלוקית.

התענוג בידיעת ה'

הקדמת הרמב"ם לפרק חלק פסקה ד(מהדורת הרב שילת)

אדם צריך להגיע להבנה שהתענוג בעולם הבא אינו מושג בחושים של העולם הזה, אין תענוג גשמי. הצדיקים בעולם הבא נהנים מזיו השכינה, עוסקים בידיעת ה', הידיעה מביאה אחדות בין המושכל למשכיל. גם בעולם שלנו קיימת ההנאה מהרחבת הידע כח הסקרנות.

הפנמת התענוג הרוחני

הקדמת הרמב"ם לפרק חלק פסקה ד(מהדורת הרב שילת)

אין ביכולתינו בעולם הזה, עולם בו אנו מוגבלים לחושים להבין מהו תענוג רוחני. הרמב"ם מחיש פער זה ע"י ההבנה שלנו שילד לא מבין את התענוג בכבוד וכד'. גם אחרי שנבין שהעולם הבא הוא תענוג רוחני תפקידנו לרצות ולכסוף לכזה תענוג האם קיים בעולמנו התענוג הרוחני.

שלושת הכתות מי ראוי להמשיך?

הקדמת הרמב"ם לפרק חלק פסקה ד- ה

הרמב"ם כותב לאנשי הכת הראשונה והשניה לא להמשיך ללמוד את הספר, הכת הראשונה מובן, זה יחליש להם את אמונתם, אך למה לפקוח את עיניהם של אנשי הכת השניה הגישה הגדולה והאמיתית לדיעה חולקת ונגדית. הפנמת השכר הרוחני ומרכזיותו בחיינו.

שלושת כתות בקדושה- אנלוגיה

הקדמת הרמב"ם לפרק חלק עין איה שבת פיס' רנט

ר' יהודה בר עילאי רואה בתיקון הגשרים, מרחצאות ושווקים שבנו הרומאים, את התיקון שיוצא מהם ולא ממי שבאו לעומת זאת רשב"י רואה את הצד הפנימי, מה המטרה שלשמה בנו הרומאים את המכשירים הללו ששורשו בטומאה.

שלושת כתות הרמב"ם בדורנו

הקדמת הרמב"ם לפרק חלק פסקה ד'

הרמב"ם מחלק שלוש קבוצות ביחס לאגדות חז"ל. הראשונה מקבלת אותם כפשוטם למרות היותם לא הגיוניים בחלקם. השניה גם מבינה כפשוטה אך בגלל הקושי השכלי באה לזלזול בחז"ל, השלישית מבינה את עומק הדברים. האם גם בדורנו אפשר לחלק חלוקה זו ביחס לסוגיות אקטואליות שבאות לפתחנו. עיון באגדת חז"ל ביחס לרומאים נותן לנו הצצה לעולם מופלא זה.

היחס לאגדות חזל ומשליהם

הקדמת הרמב"ם לפרק חלק פסקה ד'

אחרי התמודדות הרמב"ם על דעות העולם לגבי ימות המשיח עובר הרמבם לבאר מהו היחס לאגדות חז"ל שאינם מובנות בשכל האנושי. הרמב"ם מביא שתי דעות רווחות ודוחה אותם, ומביא את הדיעה השלישית, דרך האמת. אפשר לאפיין את שלושת הקבוצות בהרבה דברים ביהדות. האמונה בדברי חז"ל והסברתם בצורה נבונה וחכמה.

עולם הבא וימות המשיח בצורה אמיתית

פתיחה

עולם הבא אנחנו מדברים עליו המון בתורה וכמעט לא מוזכר. בחז"ל הוא מוזכר יותר אך מתאורי חז"ל אפשר לטעות ולא להבין נכון הרמב"ם מלמד אותנו לעבור מחשיבה מוגשמת לחשיבה מופשטת מהות העולם הבא.

על כ"ד שאין להם חלק וחתימת הקדמתנו

שיעור מס' 43

והשלמת פסקה ח והשלמת ההרחבות בעניין. השלמת הלימוד על העשרים וארבעה שאין להם חלק ומשמועות הדברים לגבי הסוגיה של סגולת ישראל, ולימוד חתימת הרמב"ם בפירוש משנתנו.

על סגולת ישראל 2

שיעור מס' 42

פסקה ח (20) הרחבות. המשך ההבנה של סגולת ישראל במשנת הרמב"ם.

על סגולת ישראל 1

שיעור מס' 41

פסקה ח (19) הרחבות. על סגולת ישראל במשנת הרמב"ם (על פי בירורו של הרב שילת בספרו 'בין הכוזרי לרמב"ם').

גדרי ההתכללות בכלל ישראל

שיעור מס' 40

פסקה ח (18). על הישראליות שאינה תלויה בשלושה עשר היסודות ועל היחס הנדרש לכופרים ביסודות הללו.