הקדמת הרמב"ם לפרק חלק

היחס לכופרים

הרמב"ם כותב שכל מי שכופר בעיקרי אמונה או בחלקם הרי הוא כופר ויוצא מגדר כלל ישראל ומצווה לשנאותו ולהשמידו. מדוע זה כ"כ חמור? הרמב"ם בכתביו חוזר ע"כ פעמים רבות, למה היחס למומר לתיאבון שונה? האם יש להם תשובה כלפי שמייא? האם אנחנו נקבלם? היחס אל "הכופרים" היום ודרכי הפעולה הראיות.

היסוד המרכזי ביסודות האמונה

הרמב"ם מונה שלושה עשר עיקרי אמונה. בהמשך הדורות היו כאלה שצימצמו את יסודות, הרחיבו אותם וגם נתנו פרשנויות לפעמים קצת מורכבות, אך יסוד שהחולקים עליו נחשבים כ"מחוץ לגדר" הוא "תורה מן השמיים". מה כ"כ מרכזי בו? מדוע הוא לב העניין?

נבואת משה רבינו ע"ה

נבואת משה רבנו גבוהה מאוד מנבואת שאר הנביאים, עד כדי כך שאומר הרמב"ם שהתואר "נביא" שלכאורה משותף להם, הוא שיתוף השם בלבד. מהו הפער הגדול האם הנבואה סותרת את השכל או באה ביחד, מה מקומו של כוח הדימיון בנבואה.

יסוד שלילת הגשמיות ברמב"ם

דרישת "מעמד הצור" וניתוח של הצד המופשט שבמושגים הגשמיים שבתורה.

אילו שאין להם חלק לעוה"ב

הרמב"ם מביא את מימרת חז"ל שמתארת קבוצה של חוטאים שאין להם חלק לעוה"ב, הרשימה הזו מעוררת תמיהה, שהרי אלו לכאורה חטאים לא ככ חמורים? תשובתו של הרמב"ם ופירושו של המהר"ל.

תענוג - אמצעי או תכלית?

הרמב"ם מאריך רבות לזכך לנו את מושגי עולם הבא וימות המשיח, שעיקר הכל הוא ההנאה מקרבת ה' אך נשאל, גם זו בסופו של דבר הנאה, זו תכלית, לעבוד את ה' לשם הנאה?וכן הרמח"ל , "להתענג על ה'" זה נשמע מאוד אגואיסטי.

קביעת הרמב"ם שמלך המשיח ימות

הרמב"ם מאריך להסביר שימות המשיח יהיו ימים טבעיים לגמרי, ממש כמו בעולמנו אנו, עם המון שפע וטוב, וכן יהיה את נס תחיית המתים, נס חד פעמי שגם אחריו ימשיך העולם לנהוג כמנהגו. זה מקטין או מגדיל את ימות המשיח? מה סוברים האחרים?

מפני מה אנו מצפים לימות המשיח?

פרוש המשנה לרמב"ם סנהדרין י' יא'

הרמב"ם מסביר שימות המשיח זה זמן שהחיים הארציים יהיו בצורה השלימה ביותר וזה מה שיגרום לזכויות ומעלה בעולם הבא-עולם הנשמות. הרב יהודה מוסיף שישנו עניין ומעלה בעצם הבאת העולם הזה לתיקונו.