22 שיעורים
שער א'– טהר ייחוד ה' אור החכמה והאמונה וחושך הסכלות
שיעור מס' 36 - שער הייחוד, פרק י' 7
המחבר באר מהם מפסידי טהר הייחוד ע"מ שנדע להישמר מהם, וסיכם ע"י משל מהי תועלתם החשובה של כל דבריו בשער הייחוד, מחמת היכולת שלהם לחשוף את אור החכמה והאמונה עבור אנשים רבים שלא היו יכולים לעמוד עליו ולראותו בלא עזרתם. עם השלמת השער ניסינו גם לסכם בקצרה את עיקר תוכנו ועניינו.
שער א'– טהר ייחוד ה' גבולות ההשגה
שיעור מס' 35 - שער הייחוד, פרק י' 6
דיברנו על חיבור ההשגחה האלוקית בישראל, על דימוי ה' לנשמת העולם ע"פ דברי דוד המלך ודברי חז"ל, ולמדנו את הסברת המחבר המפורטת של העובדה שאף לשכל האנושי יש גבול ליכולת השגתו כפי שיש לכלל שאר החושים. וממילא למדנו על האופן הנכון שיש להתייחס להשגת ה' – לפרוש מניסיון השגת העצמות ודימויו והתרכזות בהכרתו לפי פעולותיו ועקבותיהם.
שער א'– טהר ייחוד ה' "י-ה אנה אמצאך ואנה לא אמצאך"
שיעור מס' 34 - שער הייחוד, פרק י' 5
המחבר הרחיב על המחויבות להרבות בהכרת ה' מצד תאריו ופעולותיו מתוך הבנה שאין לזה סוף, וע"י זה נמצא שה' הוא קרוב מכל קרוב, וזה יחד עם פרישה מוחלטת מניסיון לתפוס בשכלנו את העצמות האלוקית והתרחקות מלתארה, שהינה רחוקה מהשגה מכל רחוק. ולקרב את הבנת הדבר בחר המחבר לדמות את הבורא לנפש האדם ושיכלו שלא ניתן לדמיין להם צורה ומכירים אותם מצד עקבות פעולותיהם בלבד.
שער א'– טהר ייחוד ה' פסגות בהשגת ה' לחוה"ל ולריה"ל
שיעור מס' 33 - שער הייחוד, פרק י' 4
המחבר לימד על העלם העצמות האלוקית מהשגתנו, וביאר שמשום כך התייחסו הכתובים אל שמו בלבד ולא אליו. כמו כן ביאר המחבר שהטעם שיוחס ה' לעולם ולאבותינו הוא ללמד על שתי דרכי השגתו – מצד הבריאה ומצד המסורת של התגלותו לאבות. הרחבנו בעניינים הללו בהבדל שיש בין הסברתו של המחבר להסברותיו של ריה"ל (ובפרט בטעם לייחוס שם ה' שנקרא על כל בעלי הסגולה הישראלית).
שער א'– טהר ייחוד ה' דברה תורה כלשון בני אדם
שיעור מס' 32 - שער הייחוד, פרק י' 3
למדנו על המחלוקת הגדולה באופן הבנת תארי ההגשמה שבכתובים, במגמתם של המתרגמים בפירושיהם אליהם ובמשמעות המונח "דברה תורה כלשון בני אדם" (ג' דרכים). מתוך כך גם ביארנו את המעלות והתועלת שיש בהכרת ה' הן בדרך השכל והן מדרך ההתגלות.
שער א'– טהר ייחוד ה' מדוע הבורא תואר בתנ"ך בתארים מגשימים?
שיעור מס' 31 - שער הייחוד, פרק י' 2
המחבר לימדנו שהתארים המגשימים שנאמרו בתנ"ך כלפי הבורא אינם כפשוטם, והוסיף לבאר מדוע נבחרו התארים הללו על אף שאינם נכונים כפשוטם, בכדי להדריך את ההמון כולם למימוש חובתם לבוראם באופן שהדבר יועיל לכל אחד לפי מעלתו ומעלת שיכלו.
שער א'– טהר ייחוד ה' התארים האלוקיים העצמיים השוללים
שיעור מס' 30 - שער הייחוד, פרק י' 1
המחבר לימדנו על היות ה' מצוי אחד וקדמון, ושעניינם אחד אף שאלו שלוש מילים, ושכל עניינן הוא שלילת הפכן ולא תארים נוספים על עצמותו. בשולי דבריו ביארנו בשם כמה ראשונים גם את משמעותו של שם הויה ואת משמעותה העמוקה של המילה אמת הנכונה באופן מוחלט על ה' לבדו.
שער א'– טהר ייחוד ה' אין אחד אלא אחד
שיעור מס' 29 - שער הייחוד, פרק ט'
המחבר ביאר שאחדות אמיתית שאין בה שום הרכבה קיימת בפועל אצל ה' בלבד, ולא ניתן למוצאה אצל אף אחד מנבראיו.
שער א'– טהר ייחוד ה' האחד האמיתי
שיעור מס' 28 - שער הייחוד, פרק ח'
המחבר באר מהו אחד מורכב שאינו אמיתי, ומהו אחד אמיתי כהקדמה להבין נכון מהי אחדות ה'. ודיברנו על גישתנו המאפשרת ללמוד מכלל חכמינו הן בעלי הסוד והן בעלי התבונה, שבה אנו הולכים ע"פ דברי רבותינו כולם והדרכותיהם.
שער א'– טהר ייחוד ה' הכרת אחדות ה' בשבעה דרכים
שיעור מס' 27 - שער הייחוד, השלמת פרק ז' 3
למדנו את שלושת הראיות האחרונות לאחדות ה' בפרק ז, דיברנו בכללם על יחסם של רס"ג רבינו בחיי וריה"ל לספר יצירה ולתוכנו, והראנו את האופן שהמחבר רמז אליו בחיבורו, ולבסוף סיכמנו את שבעת הראיות לאחדות ה' שכלל המחבר בפירקנו.
שער א'– טהר ייחוד ה' דרכים שונות להכרה באחדות ה'
שיעור מס' 26 - שער הייחוד, פרק ז' 2
למדנו את האופנים השלישי והרביעי לבירור אחדות ה'; מתוך הכרת אחידות חוכמתו בבריאה שאינה יכולה להצדיק מציאות יוצר נוסף, ומתוך ההבנה שהנחת יותר מיוצר אחד מכריחה הרכבה אצלם ומכריחה סיבה שקדמה להם שהיא הבורא היחיד.
שער א'– טהר ייחוד ה' למידה על אחדות הבורא מאורגניות הבריאה כולה ומאחידות החכמה שבה
שיעור מס' 25 - שער הייחוד, פרק ז' 1
למדנו שתיים מתוך שבע הראיות שמביא המחבר לאחדות הבורא. א – ממיעוט העילות הקיים במציאות ביחס לעלולים. ב – מהאורגניות והחכמה האחידה הקיימות בכלל הבריאה. [בכלל הדברים עמדנו על משמעותם של סתרי 'מעשה בראשית' לדעת הרמב"ם ומהו העומק הרב שבהם, ועל הערך שבהתבוננות המקיפה על מכלול הבריאה המובילה להכרה שלימה יותר של הבורא ודרכיו].
שער א'– טהר ייחוד ה' עכבות החכמה המכוונת בבריאה המעידה על הבורא
שיעור מס' 24 - שער הייחוד, פרק ו' 2
תחילה עיינו במהות החומר היולי והצורה, ואחר ביארנו כיצד לימד המחבר על מציאות ה' מתוך התבוננותו בבריאה והרכבתה המסודרת והמכוונת, וכיצד יש בדבריו מענה לשיטותיהם של אפיקורוס ואריסטו היוניים.
שער א'– טהר ייחוד ה' "תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו"
שיעור מס' 23 - שער הייחוד, פרק ו' 1
למדנו על הערך של התפיסה הכוללת והאחדותית של המציאות כולה, ועל מרכזיות האדם בה (כ"עולם הקטן" בתוך ה"אדם הגדול"), ועל האפשרות ללמוד על מציאות הבורא מתוך המבנה במורכב והמשוכלל ביותר של הבריאה.
שער א'– טהר ייחוד ה' יציבות אמונת חידוש העולם וביאור שורש המחלוקת שהייתה בזה בעבר
שיעור מס' 22 - שער הייחוד, השלמת פרק ה' 3
ביארנו את "ההקדמה השלישית שכל מורכב מחודש" שבדברי המחבר, והסברנו כיצד ניתן להעמיד את האמונה במציאות ה' במציאות ימינו גם אם נקבל את מחלוקתם של הפילוסופים על הקדמה זו.
שער א'– טהר ייחוד ה' מחלוקת הרמב"ם ו'המדברים' מהו אופן הראוי לביסוס האמונה
שיעור מס' 21 - שער הייחוד, פרק ה' 2
ביארנו את הויכוח בין הרמב"ם לכת ה'מדברים' האם דבר אין סופי יכול לצאת אל הפועל בזה אחר זה, וביארנו מה מקומה של ראייתו של המחבר לחידוש העולם ולמציאות ה' לאור כל זה.
שער א'– טהר ייחוד ה' ביאור ההקדמות לאימות חידוש העולם ומחדשו
שיעור מס' 20 - שער הייחוד, פרק ה' 1
המחבר באר את ההכרח ההגיוני לכך שדבר נברא אינו יכול לברוא את עצמו, ולכך שיש התחלה לכל דבר שיש לו סוף.
שער א'– טהר ייחוד ה' שתי דרכי המחשבה ששלטו בימי הביניים
שיעור מס' 19 - שער הייחוד, השלמת המבוא לפרקים ה-ט 2
לימדנו על אסכולת ה"מדברים" ואסכולת הפילוסופים האריסטוטליים, ועל הדברים הממוצעים ביניהם שלקח מהם המחבר, וכן לימדנו על הדרכתו של הרמב"ם (במו"נ א,עא) לבסס את האמונה בצורה מוחלטת, ולא על בסיס אמונת חידוש העולם בלבד.
שער א'– טהר ייחוד ה' מבוא יסודי לבירור וחיזוק האמונה באמצעות השכל האנושי
שיעור מס' 18 - שער הייחוד, מבוא לעיסוק בפרקים ה-ט 1
למדנו על הבסיס המוצק והיציב של האמונה ע"פ בירור האמת ההיסטורית של הברית האלוקית עימנו הברורה מתוך ההתגלות וההשגחה לאורך ההיסטוריה כולה – שרק מכוחו ולאחריו אנו ניגשים לחקירה השכלית ע"מ להוסיף בירור וחיזוק לאמונתנו, ומכוחה איננו יראים גם ממציאת טענות שונות שנאמרו לביסוס האמונה ונתבררו ככאלו שאינן מוכרחות, וכמו כן, מכוחה יודעים אנו שאין אנו נשענים על ראיה מסוימת זו או אחרת מן הראיות השכליות, אלא אנו רק מסתייעים בלבד מן הטובות שבהן. הארכנו בזה וביארנו דברינו היטב.
שער א'– טהר ייחוד ה' טיהור האמונה ע"י השכל ועילויה ע"פ ההתגלות
שיעור מס' 17 - שער הייחוד, פרקים ג-ד
בפ"ג דנו בחיוב לברר בשכל את מציאות ה' ואת טהר אחדותו, ובחוסר האפשרות להישען בדברים אלו על המסורת בלבד. ובפ"ד למדנו מה תהיה דרך החקירה בה נלך בפרקים הבאים של שער זה, ושבכולם תתברר מציאות ה' ושאין כמותו ושלילת השגתו, אך לא מהותו שהיא נעלמת ובלתי ניתנת להשגה בשכל כלל. בהקשר זה ביארנו בקצרה את המעלות שיש בחקירה השכלית בעניינים הללו, ולעומתם את המעלות הייחודיות שיש בהתגלות האלוקית הישירה שאינן נמצאות בחקירה השכלית.